נדרים דף ט עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ותני: נדב בנזיר ובקרבן. [ולא נודר דאתי לידי תקלה]

כהלל הזקן דאמרו עליו שלא מעל אדם בעולתו כל ימיו,

מביאה כשהיא חולין לעזרה ומקדישה, וסומך עליה ושוחטה.

ואף נדבה דנזירות ס"ל כשמעון הצדיק שאמר: מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד; כשבא נזיר מהדרום, יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים, אמרתי לו: בני, מה ראית להשחית את שערך זה הנאה? אמר לי: רועה הייתי לאבא בעירי, הלכתי למלאות מים מן המעיין ונסתכלתי בבבואה שלי, ופחז עלי יצרי ובקש לטורדני מן העולם, אמרתי לו: רשע! למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך, במי שהוא עתיד להיות רמה ותולעה? העבודה, שאגלחך לשמים! מיד עמדתי ונשקתיו על ראשו, אמרתי לו: בני, כמוך ירבו נוזרי נזירות בישראל, עליך הכתוב אומר: 'איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'.

ואשם נזיר טמא לא אכל שבא על חטא, דכשהן תוהין נוזרין וכשהן מטמאין ורבין עליהן ימי נזירות מתחרטין בהן ונמצאו מביאין חולין לעזרה, משא"כ שאר אשמות.

אבל נזיר טהור לא, דאומד עצמו דיכול לנדור.

ב. אף כר"י דווקא בנדבה אבל לא בנדר

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום