נדרים דף כג עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

וה"ק: הרוצה שיאכל אצלו חבירו ומסרב בו ומדירו - נדרי זירוזין הוא;

והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בר"ה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל, ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר.

וקשה: אי זכור, עקר לתנאו וקיים לנדרו?!

אביי: תני: ובלבד שלא יהא זכור בשעת הנדר.

רבא: כגון שהתנה בר"ה ולא ידע במה התנה, והשתא נדר,

אי זכור בשעת הנדר ואמר ע"ד ראשונה אני נודר- אין ממש בנדר,

לא אמר על דעת הראשונה אני נודר עקר לתנאי וקיים לנדרו.

רהב"ח רצה לדרוש לזה בפירקא, א"ל רבא: התנא סתם לזה כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים, ואת דרשת ליה בפירקא?

איבעיא להו: אם חלקו רבנן על ראב"י ואם ההלכה כמותו

ת"ש, דתנן: האומר לחבירו קונם שאיני נהנה לך אם אי אתה נוטל לבנך כור חיטין וב' חביות יין, - יכול להתיר את נדרו שלא ע"פ חכם, שיכול לומר לו כלום אמרת אלא בשביל כבודי, זה הוא כבודי;

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום