נדרים דף כד עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

טעם שאמר זה הוא כבודי, הא לאו הכי - נדר הוא, ואי ראב"י הוא הא נדרי זרוזין הוא, אלא ש"מ חלקו רבנן עליה.

-לעולם ראב"י היא ומודה בזה דנדר הוא דא"ל איני כלב שאהנה ממך ולא תהנה ממני

ב. ת"ש: האומר לחבירו קונם שאתה נהנית לי אם אי אתה נותן לבני כור חיטין וב' חביות יין, - לר"מ: עד שיתן, וחכ"א: אף זה יכול להתיר נדרו שלא ע"פ חכם, שיכול לומר כאילו התקבלתי

הא לאו הכי - נדר הוא, ואי ראב"י הוא הא נדרי זרוזין הוא!

- לעולם ראב'י ומודה בכזה נדר דא"ל איני מלך שאהנה לך, ולא תהנה לי

ג. ת"ש: נדרי אונסין: הדירו חבירו שיאכל אצלו, וחלה הוא או חלה בנו, או שעכבו נהר; הא לאו כך נדר הוא, ואי ראב"י הא נדרי זירוזין הוא, בהכרח דרבנן חלוקו

-לעולם ראב"י והמוזמן זה שאמר למזמין להדירו

ד. ת"ש: יתר על כן אראב"י: האומר לחבירו קונם שאני נהנה לך אם אי אתה מתארח אצלי ותאכל עמי פת חמה ותשתה עמי כוס חמין, והלה הקפיד כנגדו - אף אלו נדרי זירוזין, ולא הודו לו חכמים;

והך דלא הודו לו חכמים אף בקמייתא וש"מ חלקו רבנן,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום