נדרים דף לו עמוד ב

פרק רביעי

איבעיא: התורם משלו על של חבירו, צריך דעתו או לא?

אי כיון דזכות הוא לו, א"צ דעת, או מצוה דיליה היא וניח"ל לעשותה,

ת"ש: תורם את תרומותיו ואת מעשרותיו לדעתו;

וא"א דתרם על של בעל הכרי שלא מדעתו [דאי מדעתו הא מהני] דהא לא שלחו, וא"א דתרם משלו על הכרי ומדעת עצמו, דא"א צריך דעת הא מהני ליה אלא א"צ דעת.

אלא לעולם משל בעל הכרי על בעל הכרי,

כדרבא: באומר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום, הכי גם באומר.

אי לאו פירותיו אין כרי שלו או אי לאו כרי אין הפירות תרומה

א"ל, 'את כל תבואת זרעך ונתת'.

איתיביה: תורם תרומותיו ומעשרותיו לדעתו; ומשמע דטובת הנאה שלו

ודחי' דמיירי משל בעל הכרי על של בעל הכרי ולדעת בעל הכרי, באומר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום.

ת"ש מרי"ו: המקדיש מוסיף חומש, ומתכפר עושה תמורה, והתורם משלו על שאינו שלו טובת הנאה שלו.

שמואל: במקום שנוטלין שכר על המקרא ולא על המדרש.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום