נדרים דף לה עמוד א

פרק רביעי

• איתיביה רחב"א לרבא: אמר לו השאילני פרתך, [או קרדומך]

א"ל קונם פרה שאני קנוי לך, נכסי עליך שיש לי רק פרה זו;

ונמצא שיש לו, בחייו אסור, מת או שנתנה לו במתנה - מותר!

ראבדר'א: שניתנה לו על ידי אחר.

ר"א: כן מדוייק דתני שניתנה לו ולא תני שנתנה לו.

א"ל תניתוה: מקום שנוטלין עליה שכר, תיפול הנאה להקדש;

למימרא כהקדש, דיש בו מעילה, אף קונמות יש בהן מעילה.

כתנאי: קונם ככר זו הקדש, ואכלה בין הוא ובין חבירו - מעל,

לפיכך יש לה פדיון, ככר זו עלי להקדש, ואכלה

לר"מ: הוא - מעל, חבירו - לא מעל, לפיכך אין לה פדיון;

וחכ"א: בין כך ובין כך לא מעל, לפי שאין מעילה בקונמות.

ראבדר"א לר"א: ככרי עליך ונתנה לו במתנה, מי מעל?

אי הנותן - הא לא אסור עליו, אי המקבל יאמר רצוני בהיתר ולא באיסור

א"ל: מקבל מעל לכשיוציא, שכל המוציא מעות הקדש לחולין כסבור של חולין הוא - מועל, אף זה מועל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום