נדרים דף לג עמוד א

פרק רביעי

א. רשב"ל: באומר הנאת מאכלך עלי.

ב. רבא: באומר הנאה המביאה לידי מאכלך עלי.

[דאי כרשב"ל אימא: שלא ילעוס חיטין ויתן על מכתו!]

ג. ר"פ: שק להביא פירות וחמור להביא עליו פירות, ואף צנא בעלמא, הנאה המביאה לידי מאכל הוא.

בעי ר"פ: סוס לרכוב עליו, וטבעת ליראות בה, מהו?

מיפסק ומיזל בארעיה, מאי?

אין להוכיח מדמשאיל לו חלוק וטלית, נזמים וטבעות;

דשם שלא ליראות, ואיידי דרישא לא ישאילנו, תנא סיפא משאילו.

וכל דבר שאין עושין בו אוכל נפש, מקום שמשכירין כיוצא בהן - אסור.

מכלל דרישא אף שאין משכירין, וכראב"א: דר' אליעזר הוא.

המודר הנאה מחבירו

שוקל לו את שקלו, ופורע את חובו, ומחזיר לו את אבידתו;

מקום שנוטלין עליה שכר, תפול הנאה להקדש.

א. רה"ו: כחנן: דמבריח ארי בעלמא הוא ומותר

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום