פסחים דף סד עמוד א

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רבי יהודה אומר אף התמיד וכו'. וטעמא ד'זבח המיוחד לי', והיינו תמיד.

ר"ש הפסח בי"ד וכו'. וטעמא ד'זבחי זבחי' תרי זמני. קרי ביה זבח זבחיי.

ופלגינהו רחמנא מהדדי.

ולא כתב זבחיי למימר: בזמן דאיכא זבח - לא מחייב אזבחיי, בזמן דליכא זבח מחייב אזבחיי.

ובמועד לשמו פטור ושלא לשמו חייב. - הא סתמא פטור.

רחב"ג מיירי שהיו בעלים טמאי מת, ונדחין לפסח שני, דסתמיה לשום פסח קאי.

[ואין להוכיח מהך דפסח בשאר ימות השנה בעי עקירה]

משנה.

הפסח נשחט בשלש כתות שנאמר 'ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל' קהל ועדה וישראל.

נכנסה כת הראשונה, נתמלאה העזרה, נעלו דלתות העזרה, תקעו הריעו ותקעו. הכהנים עומדים שורות שורות ובידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב, שורה שכולה כסף - כסף, ושורה שכולה זהב - זהב, לא היו מעורבין. ולא היו לבזיכין שוליים, שמא יניחום ויקרש הדם.

שחט ישראל וקבל הכהן, נותנו לחבירו, וחבירו לחבירו, ומקבל את המלא ומחזיר את הריקן. כהן הקרוב אצל המזבח זורקו זריקה אחת כנגד היסוד.

יצתה כת ראשונה ונכנסה כת שניה, יצתה שניה נכנסה שלישית. כמעשה הראשונה כך מעשה השניה והשלישית.

קראו את ההלל, אם גמרו - שנו, ואם שנו - שלשו, אף שלא שלשו מימיהם.

רבי יהודה אומר: מימיהם של כת שלישית לא הגיעו לאהבתי כי ישמע ה' מפני שעמה מועטין.

כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהכהנים מדיחים את העזרה שלא ברצון חכמים.

רבי יהודה אומר: כוס היה ממלא מדם התערובת. זרקו זריקה אחת על גבי המזבח.

ולא הודו לו חכמים.

ה. תולין ומפשיטין.

אונקליות של ברזל היו קבועים בכתלים ובעמודים, שבהן תולין ומפשיטין.

כל מי שאין לו מקום לתלות ולהפשיט - מקלות דקים וחלקים היו שם, מניח על כתפו ועל כתף חבירו ותולה ומפשיט.

ר"א: י"ד שחל להיות בשבת מניח ידו על כתף חבירו, ויד חבירו על כתיפו, ותולה ומפשיט. קרעו והוציא את אימוריו, נתנו במגיס והקטירן על גבי המזבח.

יצתה כת הראשונה וישבה לה בהר הבית, שניה בחיל, והשלישית במקומה עומדת.

חשיכה - יצאו וצלו את פסחיהן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום