פסחים דף סד עמוד ב
פרק חמישי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
רי'צ אין הפסח נשחט אלא בשלש כתות של ל' ל' בני אדם. דקהל ועדה וישראל. ומספק"ל אי בב"א בזאח"ז.
הלכך בחמשין נמי סגיא, דעיילי תלתין ועבדי, עיילי עשרה ויצאט עשרה, עלו עשרה ויצאו עשרה.
ב. נכנסה כת ראשונה וכו'.
אביי: ננעלו תנן, רבא: נועלין תנן. איכא בינייהו למסמך אניסא.
לאביי דננעלו - כמה דעיילו מעלו וסמכינן אניסא. לרבא: דנועלין ולא סמכינן אניסא.
והא דאר"י: ח"ו שעקביא בן מהללאל נתנדה, שאין עזרה ננעלת על כל אדם בישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל.
לאביי: אין בעזרה בשעה שננעלה על כל אדם בישראל בחכמה וביראת חטא כעב"מ
לרבא: אין בעזרה בשעה שנועלין אותה על כל ישראל, בחכמה וביראת חטא כעקב"מ
• ת"ר מעולם לא נתמעך אדם בעזרה חוץ מפסח אחד שהיה בימי הלל, שנתמעך בו זקן אחד, והיו קוראין אותו פסח מעוכין.
• ת"ר: פעם אחת ביקש אגריפס המלך ליתן עיניו באוכלוסי ישראל. אמר ליה לכה"ג: תן עיניך בפסחים
נטל כוליא מכל אחד, ונמצאו שם ששים ריבוא זוגי כליות, כפלים כיוצאי מצרים חוץ מטמא ושהיה בדרך רחוקה. ואין לך כל פסח ופסח שלא נמנו עליו יותר מעשרה בני אדם, והיו קוראין אותו פסח מעובין.
לא שנטל ממש כוליא שהרי והקטירם שצריך להקטירו כולו כאחד אלא שתפס דבר כנגד הכליא
כהנים עומדין שורות וכו'. דהכי שפיר טפי.
ולא היו לבזיכין שוליים וכו'. כל הבזיכין שבמקדש לא היו להן שוליים, חוץ מבזיכי לבונה של לחם הפנים, שמא יניחום ויפרוס הלחם.
שחט ישראל וקבל הכהן וכו'. וקמ"ל דשחיטה בזר כשירה. וקמ"ל מקבלה ואילך מצות כהונה.
נותנו לחבירו. לא אמרי' דש"מ הולכה שלא ברגל הויא הולכה. שמא נייד פורתא אלא ש"מ ד'ברב עם הדרת מלך'.
קבל את המלא ומחזיר את הריקן וכו' ולא איפכא דקמ"ל דרשב"ל דאין מעבירין על המצות.
ז. כהן הקרוב אצל המזבח וכו'.
וריה"ג היא דפסח בזריקה 'את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר.'.
ולא דמו או חלבו דלמד על בכור ומעשר ופסח שהן טעונין מתן דמים ואימורין לגבי מזבח.
וטעונין יסוד כר"א אתיא זריקה זריקה מעולה.
כאן 'את דמם תזרק על המזבח' וכתיב שם 'וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב.
מה עולה טעונה יסוד - אף פסח נמי טעון יסוד.
ועולה גופה 'אל יסוד מזבח העולה' - אלמא עולה טעונה יסוד.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום