ראש השנה דף יב עמוד א

פרק ראשון

∙ תנא: לירקות למעשרות, ולנדרים.

לירקות מעשר ירק, דרבנן דחביבה קודם.

ולמעשרות – מעשר דגן

ותנא דידן: תני רק ירקות- דרבנן וכ"ש דאורייתא.

ולא תני: מעשר דבהמה לחוד, ודגן לחוד,

ולא תני: ירק, שכולל שני ירק, הנאגד, ושאינו נאגד,

ליקט ירק ערב ר"ה, עד שלא תבא השמש,

וחזר וליקט משתבא השמש - אין תורמין ומעשרין מזע"ז,

לפי שאין תורמין ומעשרין מהחדש על הישן, ומהישן על החדש.

אם היתה שניה נכנסת לשלישית,

שניה מעשר ראשון ומעשר שני,

שלישית מעשר ראשון ומעשר עני

ד'כי תכלה לעשר... בשנה השלישית שנת המעשר'

- שנה שיש בה מעשר אחד היינו מעשר ראשון,

מעשר שני יבטל דונתת לגר ליתום ולאלמנה מעש''ע

ומעש''ר לא מתבטל דואל הלויים תדבר את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתם הקישו לנחלה שאין לה הפסק - וכריב''ל.

ולר''י: ובא הלוי – כל זמן שבא תן לו.

ת"ר: המודר הנאה מחבירו לשנה - מונה י"ב חודש מיום ליום.

ואם אמר לשנה זו, אפי' בכ"ט באלול, בא' בתשרי עלתה לו שנה.

ואפי' למ"ד יום בשנה אין חשוב שנה קיבל ע''ע להצטער, ונצטער

ולא בניסן - דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם.

תנן: התלתן משתצמח לזרעים, התבואה והזיתים משיביאו שליש.

א. דריה"ג: 'מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסכות'.

קרא לשמינית שמיטה, מפני תבואה שהביאה שליש בשביעית דנוהגת בשמינית כשמיטה,

ואין לומר: דלא הביא כלל וקרא למצוות שמיטה עד חג הסוכות.

ב. 'וחג האסיף בצאת השנה'. אסיף -קציר,

בצאת השנה שתבואה שנקצרה בחג בידוע שהביאה שליש לפני ר"ה

וקים לרבנן אפי' בין שליש למשהו, שכל מדות חכמים כן,

בארבעים סאה טובל, חסר קורטוב - אינו יכול לטבול בהן.

כביצה מטמא טומאת אוכלין, חסר שומשום אינו מטמא.

שלשה על שלשה מטמא מדרס, חסר נימא אינו מטמא.

ומוכח כן מדשאלו מר''כ:מהיכן הקריבו ישראל עומר בכניסתן לארץ?

וא"א שגדל ביד נכרי- ד'קצירכם' ולא קציר נכרי.

אלא לא הביא שליש ביד נכרי וקים להו. ודחי': שמא לא הביא כלל,

אבל במקום שהביא בין שליש לרבע לא קים להו

כיוון ד'והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש' ולא יתכן דבחמשה ימים גדלה מתחילתה כל גידולה. - אלא ד'ארץ צבי' כתיב בה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ראש השנה · הדף היומי היום