ראש השנה דף טו עמוד א

פרק ראשון

אלא אפי': דאר''ג: אתרוג אחר לקיטה כירק ר"ה שלו שבט.

ונקט שלישית ולא שניה, שאינו טוען פירות מפני המשמוש שקשה לאתרוג בשמיטה

אתרוג ר"ה שלו -שבט, דחודשים ולא דתקופה, ואפי בשנה מעוברת.

אתרוג בששית, שביעית, שמינית,

שישית שנכנסה לשביעית,

רבה: פטורה מהמעשר -דהוי הפקר, שיד הכל ממשמשין בה, ומביעור חנטה

ר"ה: חייבת במעשר דמשמוש כולם, - גזל הוא. ופטורה מביעור חנטה

שביעית שנכנסה לשמינית, פטורה ממעשר, וחייבת בביעור לכו''ע

והך דר"ש: שפטור מהמעשר ומהביעור, - שאין לך דבר שחייב בביעור אא"כ גדל בשביעית, ונלקט בשביעית.

כאבטולמוס דאתרוג אחר לקיטה למעשר, ואחר חנטה לשביעית.

∙ ורבותינו באושא: אחר לקיטתו, בין למעשר בין לשביעית.

רי"ו ור"ל: אתרוג ששית שנכנס לשביעית כששית למעשר ולשביעית

וכן רבין מרי"ו: אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית, אפילו כזית ונעשית ככר חייבין עליה משום טבל. דהולכים אחר חנטה,

אילן שחנטו פירותיו קודם ט"ו בשבט מתעשר לשנה שעברה,

אחר ט"ו בשבט מתעשר לשנה הבאה.

א. ר"נ: בד"א- באילן שעושה כעין שתי בריכות בשנה.

אבל בריכה אחת, כגון דקלים וזיתים וחרובין,

אפי' שחנטו קודם ט"ו בשבט, הולכים אחר לקיטה.

ב. רי"ו: נהגו העם בחרובין כרבי נחמיה.

והקשה ר"ל לרי"ו: בנות שוח שביעית שלהן שניה, מפני שעושות לג' שנים והולכין אחר חנטן. ושתק. - משום דשביק רבנן, ופסק כר''נ.

ואין לחלק: בין מנהג לאיסור אחר שנהגו איסור.

ויקשה: שיחלק בין מעשר חרובין דרבנן, לשביעית דאורייתא?

ואר"א הכהן: תמיהני אם קיבל רי"ו לקושייתו,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ראש השנה · הדף היומי היום