ראש השנה דף ג עמוד ב

פרק ראשון

ר"ח: מונין מניסן רק למלכי ישראל, אבל למלכי אוה"ע מתשרי.

ד'דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסלו שנת עשרים',

וכתיב ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא'.

מדכסליו קרי עשרים, וניסן קרי עשרים מכלל דר"ה אינו ניסן.

וגם עשרים דפסוק ראשון לארתחשסתא לגז''ש.

• מעשה דכסליו קדם, למעשה דניסן

דדברים שאמר חנני לנחמיה בכסליו אמרן נחמיה למלך בניסן.

מתיב רב יוסף: 'ביום עשרים וארבעה לחדש בששי בשנת שתים לדריוש,

וכתיב 'בשביעי בעשרים ואחד לחדש', ואם תשרי, בשנת שלש בעי.

- ר"א: כורש מלך כשר היה, לפיכך מנו לו כמלכי ישראל.

שהוא כורש, הוא דריוש, הוא ארתחשסתא.

כורש - שמלך כשר היה, ארתחשסתא -ע"ש מלכותו, ודריוש שמו.

וכאן קודם שהחמיץ וכאן לאחר שהחמיץ [כשעלה עזרא מבבבל]

א. ששלח באיגרת שיתנו לכהנים כל צרכן - רק לחיי המלך

והך: דהאומר סלע לצדקה בשביל שיחיו בני, הר''ז צדיק גמור

היינו בישראל, אבל לא בעכו"ם שקורא תגר על דינו,

ב. שהורה לעשות ג' שורות משיש, ולמטה מעץ, כדי שאם ימרדו

היהודים ישרפם באש, אבל שלמה המלך שעשה שורה מעץעשאה מלמעלה, והשקיעה בבנין וסדה בסיד

ג. רי"צ: ד'ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו'. כלבה.

והך: דחזי' בדניאל דשותה יין - משום דאפשר לאלפה.

והך: בנות מלכים ביקרותיך- בשכר שחביבה תורה לישראל,

כנצבה שגל לימינך – כשגל לעכו''ם, זכיתם לכתם אופיר,

ב. שגל - מלכה, וגמיר שכלבה היתה,

קראה שגל א. שחביבה עליו כשגל ב. שהושיבה במקום שגל

ד. שקצב נתינתו אח"כ - ודחי' שמא מתחילה לא ידע כמה לקצוץ.

ולרגלים. - דהיינו רגל שבו ר"ה לרגלים.

ונפק"מ לנודר לעבור בבל תאחר וכר''ש: שפסח תחילה לרגלים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ראש השנה · הדף היומי היום