ראש השנה דף ו עמוד ב

פרק ראשון

רבא: כיון שעברו שלשה רגלים בכל יום עובר בב"ת.

והך דבכור וכל הקדשים, שעברו עליהם שנה בלא רגלים, רגלים בלא שנה עובר בב"ת. לא אמר בכל יום,

שהתנא לא מהדר אלאוי יתירא, אלא לקובעו בלאו.

שנה בלא רגלים- למאן דלא בעי כסדרן, בשנה מעוברת.

לרבי: 'שנה תמימה' מונה שס"ה ימים, כמנין ימות החמה.

מצוי באופן שהקדישה אחר פסח, שבסוף אדר, מלאה שנה [ולא רגלים]

ולרבנן: שמונה מיום ליום,

כר"ש: עצרת: שניהן מלאין – בה', שניהן חסרין –בז' ,

אחד מלא ואחד חסר – בו'.

אחרים חלקו אר"ש דבין עצרת לעצרת, ד' ימים. ובשנה מעוברת -ה'

'כי תדר' - והא לא נדר, או 'והבאתם שמה' - והא מיחייב.

ת"ש דתר"ח: מעמך - פרט ליורש. מעמך - זה לקט שכחה ופאה.

בעי ר"ז: אשה בבל תאחר אי אינה מחוייבת בראייה, או ישנה בשמחה.

ופשט אביי דבריו: דישנה בשמחה

אביי: משעה שנולד, ראב"י: משעה שנראה להרצאה.

ולא חלקו: ראב"י: בתם. ואביי: בבעל מום שכלו חדשיו ויכול לאכלו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ראש השנה · הדף היומי היום