ראש השנה דף ו עמוד א

פרק ראשון

וקשה: שנלמד מבן עזאי, ד'אותו' בלא ירצה ולא המאחר נדרו,

- אלא בך חטא - ולא באשתך חטא. דאין אשתו מתה בעוון זה,

כרי"ו: אין אשתו של אדם מתה אא"כ מבקשין ממנו ממון ואין לו, 'אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך',

'מוצא שפתיך' זו מצות עשה,

'תשמר' - זו מצות לא תעשה,

'ועשית' - אזהרה לב"ד,

'כאשר נדרת' - זה נדר,

'לה' אלהיך' אלו חטאות ואשמות עולות ושלמים,

'נדבה' - כמשמעו,

'אשר דברת' - אלו קדשי בדק הבית,

'בפיך' - זו צדקה.

זו מצות עשה, ל"ל נלמד מ'ובאת שמה והבאתם שמה' ?!

לא תעשה, ל"ל נלמד מ'לא תאחר לשלמו' ?!

אזהרה לב"ד ל"ל נלמד מ'יקריב אתו' שכופין אותו,

ותירץ: שאחד להפריש ולא הקריב, דבכל מקום שהוא שייך להקדש

ואחד לאמר ולא הפריש, דלא אמרי' דדיבור אינו כלום, ואף בנדבה שייך לא הפריש, כשאמר הרי עלי עולה ע"מ שאיני חייב באחריותה.

'בפיך' - זו צדקה. ומתחייב מיד. כשקיימים עניים.

שאין חיובו תלוי בג' רגלים כקרבנות כיוון שמצויים עניים

רבא: כיון שעבר עליו רגל אחד - עובר בעשה.

והך: דהעידו על פרת זבחי שלמים שאכלוה בפסח, ואכלו ולדה שלמים בחג ולא בעצרת.

א. ר"ז: היה חולה בעצרת ב. ר"א: ואכלנוה בחג –השבועות

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ראש השנה · הדף היומי היום