ראש השנה דף ז עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אחד בניסן ראש השנה לחדשים, ולעיבורין, ולתרומת שקלים,

וי"א אף לשכירות בתים.

א. לחדשים א. ראשון הוא לכם לחדשי השנה'. וכתיב חודש האביב

איזהו חדש שיש בו אביב - זה ניסן, וקראו ראשון. ונדחה.

ב. ר"ח: לחדש השביעי באספכם' היינו תשרי וקראו שביעי,

ג. רבינא: דברי קבלה: 'עשתי עשר חדש הוא חדש שבט'.

ד. רב"ע: בחדש העשירי הוא חדש טבת,

ה. ר"כ: 'בארבעה לחדש התשעי בכסלו',

ו. ראב"י: 'בחדש השלישי הוא חדש סיון'.

ז. רב אשי: חדש שנים עשר הוא חדש אדר',

ח. בחדש הראשון הוא חדש ניסן'.

ואידך: אימא ראשון למעשה המן

תנא דידן: לא עסק בחדשים אלא בשנים.

ולעיבורין.

לא: לתחילתה דהא אין מעברין לפני ר"ה,

ואם עיברוה אינה מעוברת, מפני הדחק מעברין אחר ר"ה, ורק אדר

אלא: להפסקת עיבורין וכמו שהעידו שמעברין כל אדר

לא כדאמרו עד הפורים, שלא יזלזלו בחמץ שהתחילו לדרוש בו

אלא שתלוי בחשבון ועכשיו נתברר הדבר לרבנן

ותנא דידן: לא עסק בהפסקה אלא בהתחלה.

ג. לשקלים.

'זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה'. חדש מתרומה חדשה.

וגמרי מניסן, 'ראשון הוא לכם לחדשי השנה'.

ולא מ'מראשית השנה' דתשרי - שאין עמה חדשים

שמואל קרבנות צבור מאחד בניסן מצוה להביא מהחדש,

ואם הביא מן הישן - יצא, אלא שחיסר מצוה. ותנ"ה

ויחיד שהתנדב משלו ימסרם לצבור. ולא חיישי שלא ימסור יפה

ותנא דידן: כיון שיצא, לא פסיקא ליה להחשיבו.

א. ויש אומרים אף לשכירות בתים.

ת"ר: משכיר בית לחבירו לשנה מונה י"ב חודש מיום ליום.

ואם אמר לשנה זו, אפילו בא' באדר, כיון שהגיע א' ניסן עלתה שנה

אבל לא ליום אחד שחשוב שנה. שאדם לא שוכר פחות מל' יום.

ולא תשרי דמסתמא שוכר לכל ימות הגשמים,

ות"ק ותנא דידן: דבניסן נמי שכיח גשם.

ב. באחד באלול ר"ה למעשר בהמה. – כר''מ

רישא דרגלים כר"'ש, א' באלול דמציעתא כר''מ, תשרי דסיפא כר"ש.

תירץ רב יוסף: כרבי שסבר: ברגלים כר"ש, ובמעשר בהמה כר"מ.

ויקשה: דא''כ חמשה הן- א. לרבי חמשה, ולכו''ע ארבעה.

ב. רנב"י: ארבעה חדשים, ובהן כמה ראשי שנים. וכרבי.

ויקשה שלא מנו ט''ז בניסן ר''ה לעומר, ו' בסיון לשתי הלחם.

א. ר"'פ: חשיב רק דבר שחל מהערב.

ורגלים - חשיב רק דבר שלא תלוי במעשה דמתחילה מתחייב בבל תאחר וחל ממילא, [ולא תלוי בתמיד של שחר]

ויובלות, ס"ל כר"י בריב"ב דמר"ה חל היובל. ולא בתקיעה דיוה''כ

ג.לרב אשי: ארבע ראשי שנים שהם בארבעה ראשי חדשים

והיינו שלשה לדברי הכל, ובאחד בשבט מחלוקת ב"ש וב"ה.

ב. ר"א ור"ש אומרים באחד בתשרי.

בתחילה ארי"ו: ד'לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו'.

ר"מ: אימתי לבשו כרים הצאן, בזמן שעמקים יעטפו בר.- באדר,

מתעברות באדר ויולדות באב, ר"ה שלהן אלול.

והך דיתרועעו אף ישירו -במתאחרות לקבל זכר עד ניסן.

ר"א ור"ש: אימתי לבשו כרים הצאן בזמן שיתרועעו אף ישירו.

אימתי שבלים אומרות שירה - בניסן,

מתעברות בניסן ויולדות באלול, ר"ה שלהן תשרי.

והך: ועמקים יעטפו בר - ההוא בחרפייתא, דאתיין מאדר.

ודחתה הגמ' דוקא לר"מ לבשו כרים הצאן,

בזמן שעמקים יעטפו בר, ויש גם יתרועעו אף ישירו.

אבל לר"א ור"ש: איפכא מיבעי: לבשו כרים הצאן- בזמן שיתרועעו אף ישירו, ויש גם עמקים יעטפו בר.

אלא רבא: כו"ע לבשו כרים הצאן בזמן שעמקים יעטפו בר, באדר.

וחלקו: בקרא ד'עשר תעשר' בב' מעשרות הכתוב מדבר,

מעשר בהמה ומעשר דגן.

לר"מ: מקיש מעשר בהמה למעשר דגן, דסמוך לגמרו עישורו,

ור"א ור"ש: מקיש מעשר בהמה למעשר דגן, דר"ה שלו תשרי.

באחד בתשרי ר"ה לשנים,

א. לר"פ: לשטרות למלכי אומה"ע .

והך דאחד בניסן- היינו למלכי ישראל.

והך דר"ח דניסן למלכי ישראל אבל למלכי אוה"ע מתשרי,

- לא מתני' השמיענו, אלא הלימוד מקראי.

ב. ר"ח כר"ז: מתני, דלתקופה, וכר"א דבתשרי נברא העולם.

ג. רנב"י: לדין ד'מראשית השנה ועד אחרית שנה'

מראשית השנה נידון מה יהא בסופה.

ותשרי הוא ד'תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו',

חג שהחודש מתכסה בו, וכתיב כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ראש השנה · הדף היומי היום