סנהדרין דף יב עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אין מעברין את השנה בשני רעבון.

רבי וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעֹרִים וגו' ואין לך קלה בכל ארץ ישראל לבשל פירותיה יותר מבעל שלישה, ואעפ''כ לא בכרה אלא מין אחד.

ולא חיטים אלא שעורים, ולא לפני העומר אלא אחריו תֵּן לָעָם וַיֹּאכֵלוּ.

אמור מעתה: ראויה היתה אותה שנה שתתעבר, ולא עיברה אלישע- ששנת בצורת היתה, והיו הכל רצין לבית הגרנות.

אין מעברין השנה לפני ר''ה ואם עיברוה - אינה מעוברת,

אבל מפני הדחק מעברין אותה אחר ר''ה מיד, ורק את אדר.

והא דשלחו לרבא: זוג בא מרקת, ותפשו נשר פרסיים\ ליסטים, ובידם דברים הנעשה בלוז - תכלת, בזכות הרחמים ובזכותם יצאו בשלום. ועמוסי יריכי נחשון נשיא שבא'י בקשו לקבוע נציב אחד לעבר חודש, ולא הניחן אדומי הלז, אבל בעלי אסופות ת''ח נאספו, וקבעו לו נציב אחד בירח שמת בו אהרן הכהן אב!- א''כ משמע שעיברו גם קודם ר''ה

חשבו לעבר קודם ר''ה אבל לא גילו לאחרים רק אחר ר''ה.

נציב לשון חדש דוְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים.. וְכִלְכְּלוּ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה.

וּנְצִיב אֶחָד אֲשֶׁר בָּאָרֶץ! ר''י ור''נ: א' ממונה על כולם, או כנגד חדש העיבור.

אין מעברין השנה לא משנה לחברתה, ולא ג' שנים זו אחר זו.

אר''ש מעשה בר''ע שהיה חבוש בבית האסורים, ועיבר ג' שנים זו אחר זו.

אמרו לו: משם ראיה? בית דין ישבו וקבעו אחת אחת בזמנה.

ד. ת''ר: אין מעברין את השנה לא בשביעית, ולא במוצאי שביעית, אימתי רגילין לעבר - ערב שביעית.

של בית ר''ג היו מעברין במוצאי שביעית.

ובמחלוקת תנאי אם מותר להביא ירק מחו''ל שחלקו אי חוששין לגושיהן שיטמאו

אין מעברין את השנה מפני הטומאה, ר''י: מעברין.

אר''י: מעשה בחזקיה מלך יהודה שעיבר את השנה מפני הטומאה, ובקש רחמים על עצמו, ד'כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל חזקיהו עליהם לאמר ה' הטוב יכפר בעד. משמע שלא היה ע''פ הלכה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום