סנהדרין דף כב עמוד ב
פרק ראשון
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
א. ר''ש: אם מפני הטומאה עיברוה - מעוברת. ומה שביקש רחמים על זה שעיבר ניסן בניסן.
ב. רשב''י מר''ש: מפני שהשיא את ישראל לעשות פסח שני.
ר''י: מעברין: משמע: דס''ל לר''י טומאה דחויה היא בציבור.
והא תניא: לר''ש ציץ, בין שישנו על מצחו ובין שאינו על מצחו - מרצה,
ר''י: עודו על מצחו - מרצה, אין עודו על מצחו - אינו מרצה.
א''ל ר''ש: כהן גדול ביום הכיפורים יוכיח, שאינו על מצחו ומרצה!
א''ל ר''י: הנח ליום הכיפורים שטומאה הותרה בציבור!
- וליטעמיך: תיקשי לך דלר''י: מעברין, ואר''י: מעשה בחזקיה מלך יהודה שעיבר את השנה מפני הטומאה, וביקש רחמים על עצמו!
-אלא ה''ק: אין מעברין את השנה מפני הטומאה, ואם עיברוה - מעוברת.
וע''ז אמר ר''י שאינה מעוברת והראייה מחזקיה שביקש רחמים והיינו מפני שעיבר שלא לצורך.
ור''ש דס''ל שאם מפני הטומאה עיברוה היינו אפי' לכתחילה
ולת''ק רק בדיעבד ותנ''ה אין מעברין השנה מפני הטומאה לכתחילה ולר''ש מעברין.
ובקש רחמים על עצמו שאין מעברין אלא אדר, והוא עיבר ניסן בניסן.
אמר מר: שאין מעברין אלא אדר, והוא עיבר ניסן בניסן.
וקשה וכי לית לחזקיה החדש הזה לכם, זה - ניסן, ואין אחר ניסן!
אלא - טעה בדשמואל שאין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר, הואיל וראוי לקובעו ניסן. והוא סבר: הואיל וראוי לא אמרינן.
תנ''ה: אין מעברין השנה ביום ל' אדר, הואיל וראוי לקובעו ניסן.
רשב''י מר''ש: מפני שהשיא את ישראל לעשות פסח שני.
ואר''א כגון שהיו ישראל מחצה טמאים ומחצה טהורים, ונשים משלימות לטהורים, ועודפות עליהם.
מעיקרא סבר: נשים בראשון חובה, דהוו מיעוטן טמאים ומיעוטן מידחו לפסח שני.
ולבסוף סבר: נשים בראשון רשות, דהו''ל רוב טמאים, ורוב לא מדחו לפסח שני.
שמואל: אין מעברין שנה ביום ל' אדר, הואיל וראוי לקובעו ניסן.
עיברוה -אין מקדשין את החדש.
קידשו -רבא: בטל העיבור. רב נחמן: מעובר ומקודש.
רבא לרב נחמן: מכדי, מפורים לפסח -ל' יום הוו ומפורים דרשי' בהלכות פסח דתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום, רשב''ג: שתי שבתות. וכשישבוא ר''ח מרחקין – יבוא לזלזל בחמץ?
- א''ל: מידע ידיעי דשנה מעוברת בחשבון תלוי הדבר, ולא סליק לרבנן החשבון עד סוף אדר [ולכך לא יבוא לזלזל]
אין מעברין את השנה אלא אם היתה תקופה חסירה
לר''י: רוב חודש - ט''ז יום. רבי יוסי: כ''א יום, ושניהם דרשו, חַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה וחלקו: אי בעי' בתקופה חדשה כל החג או רק: מקצת חג.
וסברו שיום תקופה מתחיל. ולא גומר דא''כ לא יהני לשניהם,
א. וקשה: דתניא: לר''י: יום תקופה גומר, ולרבי יוסי: יום תקופה מתחיל,
ב. דתניא: אין מעברין השנה אא''כ היתה תקופה חסירה
ת''ק רובו של חודש, - ט''ז יום. ר''י: שתי ידות בחודש. – כ' יום
רבי יוסי: מחשבין, ט''ז לפני הפסח מעברין, ט''ז לפני החג אין מעברין.
רבי שמעון: אף ששה עשר לפני החג מעברין. אחרים: מיעוטו- י''ד יום.
קשיא.
אמר מר: רבי יהודה אומר: שתי ידות בחודש, עשרים יום.
רבי יוסי: מחשבין, ט''ז יום לפני הפסח - מעברין. - היינו רבי יהודה!?
- נפק''מ: ליום תקופה גומר ויום תקופה מתחיל.
אמר מר: ששה עשר לפני החג אין מעברין.
לרבי יוסי, י''ז וי''ח מעברין? והא ט''ז לפני הפסח ולא פחות
בשניהם אין מעברין, ואיידי דתנא ט''ז לפני הפסח, תנא גם ט''ז לפני החג.
ר''ש: אף ששה עשר לפני החג מעברין. - היינו ת''ק.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום