לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

סנהדרין דף יג עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

נפק''מ: יום תקופה מתחיל, ויום תקופה גומר, ולא מסיימי.

אחרים אומרים: מיעוטו, וכמה מיעוטו – י''ד יום.

אי סברי יום תקופה גומר, וכוליה חג בעינן - האיכא!

רשבר''י: אחרים בתקופת ניסן קיימי, דשָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב - שמור אביב של תקופה שיהא בחדש ניסן.

-וקשה וליעבריה לאדר!

ראב''י: תנא מלמעלה למטה חשיב, וה''ק עד מיעוטו מעברין והיינו י''ד יום.

רבינא לעולם אחרים בתשרי קיימי, וסברו: כוליה חג בעינן ויו"ט ראשון. והך דחַג הָאָסִף- חג הבא בזמן אסיפה.

א. סמיכת זקנים.

תנו רבנן: וְסָמְכוּ זִקְנֵי, עֵדָה- ולא זקני השוק. הָעֵדָה -מיוחדין שבעדה.

ר''י וְסָמְכוּ שנים, זִקְנֵי שנים, ואין ב''ד שקול מוסיפין עוד אחד, הרי חמשה,

ר"ש: זִקְנֵי - שנים, ואין ב''ד שקול - מוסיפין עוד אחד, הרי שלשה.

ור''ש וְסָמְכוּ - מיבעי לגופיה.

ולר''י לגופיה א''צ; דא''כ לא אתי וסמכו לדרשה - ליכתוב זקני העדה ידיהם על ראש הפר.

ורבי שמעון א''כ כתיב כאן הו''א על – בסמוך

ור''י גמר ראש ראש מעולה. ור''ש לא למד ראש ראש מעולה

תנא: סמיכה וסמיכת זקנים בשלשה.

רי''ו סמיכת זקנים - מיסמך סבי.

הקשה אביי: מנלן דבשלשה אי מוַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו – א''כ סגי בחד

ואין לומר דמשה במקום ע''א דא''כ ליבעי ע''א - קשיא

ר''א לא ביד ממש אלא בשמו קרי לו רבי, ויהבי לו רשות לדון דיני קנסות.

והך דרב: ברם, זכור אותו האיש לטוב, ורבי יהודה בן בבא שמו, שאילמלא הוא בטלו דיני קנסות מישראל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום