סנהדרין דף ב עמוד ב

פרק ראשון

- היינו: גודא כותל וזהו דבונין את 'הכותל' - וקמ"ל דבלא רצו בונין במפסיפס.

וזהו דמחיצת הכרם שנפרצה א''ל: גדור, חזרה ונפרצה א''ל: גדור,

נתיאש הימנה ולא גדרה - ה"ז קידש וחייב באחריות'.

ומדייקינן: דווקא רצו, הא לא רצו - אין מחייבין אותו,

אלמא: היזק ראיה לאו שמיה היזק.

ולא אמרי' מחיצה פלוגתא כ'ותהי מחצת העדה', וברצו בונין בע"כ, וש"מ היזק ראיה שמיה היזק.

- דא"כ היה צ"ל שרצו לחצות.

וקמ"ל דאפי' בנתרצה לחבירו לחלוק אמרי' דהתרצה לאויר ואפי' לתשמיש.

א.והך דוכן בגינה- גינה שאני, כרב דאסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה

ב.והך דוכן קתני!

- אגויל וגזית.

ג.והך ד'כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנות עד ד"א

- נפל שאני.

ואשמעי' דלמעלה מד"א אין מחייבין אותו

ד.והך 'כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר- דהיזק דרבים שאני.

ה.והך ד'אין חולקין את החצר עד שיהא בה ד'א לזה וד'א לזה' הא יש בה כדי לזה וכדי לזה חולקין, - לא בכותל אלא במסיפס בעלמא.

ו.והך דהחלונות, בין מלמעלה [שלא יציץ] בין מלמטה [שלא יעמוד] ובין מכנגדן [שלא יאפיל] - ד' אמות – שאני היזק דבית.

ז.והך דשמואל: גג הסמוך לחצר חב

סוכה כצריף או סמכה לכותל,

ר"א: פוסל שאין לה גג, וחכמים: מכשירין.

מודה ר"א: בהגביה או הפליג

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום