סנהדרין דף ה עמוד א
פרק ראשון
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
דיני ממונות בשלשה, ואם היה מומחה לרבים - דן אפילו יחידי.
רב נחמן וכן ר''ח: 'כגון אני' דן דיני ממונות ביחידי.
איבעיא להו: 'כגון אני' - דגמירנא וסבירנא, אם אוכל לדון אף ללא רשות.
ת''ש: מ''ז בר''נ דן דין וטעה א''ל רב יוסף: אם קיבלוך עליהם - לא תשלם, ואי לא, לך שלם. ש''מ כשלא קיבלו רשות דינו דין, ש''מ.
הרוצה לדון, ושאם יטעה יפטר- יטול רשות מריש גלותא.
פשיטא קיבל רשות בבבל יכול לדון בבבל, קיבל רשות בא''י יכול לדון בא''י
קיבל בבל יכול לדון בא''י דכאן שֵׁבֶט ושם וּמְחֹקֵק שררה קטנה יותר
כדתניא: לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה ראשי גליות שבבבל, שרודין ישראל בשבט.
וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו - בני בניו של הלל, שמלמדין תורה ברבים.
קיבל רשות בא''י אינו יכול לדון בבבל - כר''ח שהורה לרב''בח שדן וטעה בדין, א''ל אי לא קיבלוך עליהם תשלם, אף שקיבל רשות
ואף שרבר''ה כשנתווכח עם אנשי ריש גלותא אמר: לא מכם קיבלתי רשות, אלא מאבי ר''ה, והוא מרב, והוא מר''ח והוא מרבי.
בדבר בעלמא דחאם, אבל לא שיועיל לו לא''י,
וטעם שקיבל רשות בשביל עיירות העומדים על הגבולין.
מאי רשות
כשירד רבב''ח לבבל א''ל ר''ח לרבי: בן אחי יורד לבבל,
יורה? - יורה. ידין? - ידין. יתיר בכורות? - יתיר.
כשירד רב לבבל, א''ל ר''ח לרבי: בן אחותי יורד לבבל,
יורה? - יורה. - ידין? - ידין. - יתיר בכורות? - אל יתיר.
טעם שלרבב'ח קרא בן אחי ולרב קרא בן אחותי [לא שכך היה המעשה שהרי: איבו, וחנה, ושילא, ומרתא, ור"ח - כולהו בני אבא בר אחא כרסלא מכפרי היו]
-א. רב בן אחיו שהיה בן אחותו, ורבב''ח לא בן אחותו.
ב. על שם חכמתו דאֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום