סנהדרין דף ה עמוד ב

פרק ראשון

לא משום: דלא חכים -שהרי חכים טובא!

ולא משום: משום שאינו בקי במומים- שהרי רב: גדל אצל רועה בהמה י''ח חדשים לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר!

- אלא: לחלוק כבוד לרבה בר חנה.

ב. משום הא גופיה, דרב בקי במומים יותר מכולם, ושרי מומי שאנשים לא יודעים, ויבואו בטעות לדמות ולהכשיר מום עובר.

אי גמיר – למה צריך רשות - משום מעשה שהיה.

דתניא: כשהלך רבי למקום אחד וראה שמגבלין עיסותיהם בטומאה.

שאלם מדוע, אמרו לו: תלמיד אחד בא לכאן, והורה לנו מי בצעים [אגמים] אין מכשירין. והוא דרש להם -מי ביצים!

וטעו גם: מי קרמיון ופיגה[נהרות] פסולין, מפני שהן מי ביצים.

והם סברו: מדלגבי חטאת פסולים -גם לא מכשירים, ולא היא, דלענין חטאת בעי מים חיים ושם יש עפר, כאן - כל דהו מכשרי.

באותה שעה גזרו: תלמיד אל יורה אלא אם נוטל רשות מרבו.

תנחום בדר''א איקלע לחתר, דרש להו: מותר ללתות חיטין בפסח.

אמרו לו: רבי מני מצור כאן, ותניא: תלמיד אל יורה הלכה במקום רבו, אלא אם רחוק ממנו ג' פרסאות כנגד מחנה ישראל! א''ל שלא ידע.

מעשה שר''ח ראה לאחד בבית הקברות שאלו אינך בן פלוני כהן? א''ל אבי גבה עיניים היה נתן עיניו בגרושה וחללו [הורה רק להפרישו מאיסור]

ת''ש דרי''ו לר''ש: הרי אתה ברשותנו, עד שתבא אצלנו. משמע שמהני על תנאי

ואף דשנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע - יוסיפו הדיינין. לא יהו כשנים שדנו דמעיקרא על דעת ג' ישבו.

וקשה: דלרשב''ג: הדין בשלשה, ופשרה בשנים. יפה כח פשרה מכח הדין.

ששנים שדנו - בעלי דינין יכולין לחזור בהן,

ושנים שעשו פשרה - אין בעלי דינין יכולין לחזור בהן.

ואין לומר רשב''ג חלק על רבנן דאר''א: שנים שדנו לכו''ע: אין דיניהם דין!

-ודחי' שאין להקשות מר' אבהו על שמואל דשמואל ס'ל דמהני.

הקשה ר''א: דן את הדין, וזיכה את החייב וחייב את הזכאי, טימא את הטהור טיהר את הטמא - מה שעשה עשוי, ומשלם מביתו.

- מייר שקיבלוהו עליהם. ומשלם מביתו, שקיבלוהו רק לדין תורה.

שאל ר''ס: במה טעה אם בדבר משנה והא ר''א טעה בדבר משנה - חוזר,

אלא דטעה בשיקול הדעת.

ר''פ כגון שחלקו ב' תנאי או אמוראי, ולא נאמרה הלכה כמי, וסוגיין דעלמא אליבא דחד מהם, והוא נהג כאידך היינו שיקול הדעת.

לימא מחלוקת שמואל ור' אבהו גבי ב''ד דשנים כתנאי.

ביצוע: לר''מ בשלשה, וחכ''א: פשרה ביחיד.

סברוה: לכו''ע מקשינן פשרה לדין. וחלקו אם דין בשלושה או בשנים

-ודחי' דלכו''ע דין בשלשה, וחלקו: אם מקשינן פשרה לדין

קשה לימא ג' תנאי בפשרה, ר''מ: בשלשה, רשב''ג: בשנים, וחכמים: ביחיד?

דחה ראבדר''א מ''ד ב'- אפי' חד, ובעי' ב' כדי להיות ע''ז עדים.

ר''א: ש''מ פשרה א''צ קנין, שאם צריכה ל''ל ג' סגי בתרי וליקני

והלכתא: פשרה צריכה קנין.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום