סנהדרין דף עו עמוד ב

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ר'כ מר''ע: איזהו עני רשע ערום - זה המשהא בתו בוגרת.

ר''כ מר''ע: הוי זהיר מן היועצך לפי דרכו. כדתניא וכ'ו

ר"י מרב: המשיא בתו לזקן, והמשיא אשה לבנו קטן, והמחזיר אבידה לנכרי

עליו הכתוב אומר 'לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה לֹא יֹאבֶה ה' סְלֹחַ לוֹ'.

והך האוהב אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן עליו הכתוב אומר 'וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא'

סמוך לפירקן שאני.

ת"ר: האוהב את שכיניו, ומקרב את קרוביו, והנושא בת אחותו, והמלוה סלע לעני בשעת דוחקו עליו הכתוב אומר 'אז תקרא וה' יענה'.

'אותו ואתהן'

ת"ר: לרי"ש: אותו ואת אחת מהן, לר"ע: אותו ואת שתיהן.

אביי: נפק''מ משמעות דורשים. לרי''ש: אותו ואתהן - אותו ואת אחת מהן, שכן בלשון יוני קורין ל'אחת', הינא. ואם חמותו מדרשא אתיא.

לר"ע 'אתו ואתהן' אותו ואת שתיהן, ואם חמותו הכא כתיבא [בפירוש].

רבא: נפק''מ: לרי"ש: חמותו לאחר מיתה - בשרפה, ולר"ע: איסור בעלמא.

ואלו הנהרגין: הרוצח, ואנשי עיר הנדחת.

רוצח שהכה את רעהו באבן או בברזל, ב. וכבש עליו לתוך המים או לתוך האור ואינו יכול לעלות משם ומת - חייב.

דחפו לתוך המים, או האור, ויכול לעלות משם, ומת - פטור.

שיסה בו את הכלב, שיסה בו את הנחש - פטור.

השיך בו את הנחש – ר''י מחייב, וחכמים פוטרין.

מפני מה לא נאמרה 'יד' בברזל

שמואל שהברזל ממית בכל שהוא חוד, רבי: לפיכך לא נתנה תורה בו שיעור

ב. וכבש עליו לתוך המים.

רישא קמ''ל אף שלא הוא דחפו, כיון דאין יכול לעלות משם ומת - חייב.

סיפא קמ''ל אף דדחפו, כיון דיכול לעלות משם ומת - פטור.

חיוב כבש [מצמצם] ברציחה

מדשמואל: 'או באיבה', לרבות את המצמצם.

חיוב כבש [מצמצם] בנזיקין

מעשה שצמצם למקום בהמתו של חבירו בשמש ומתה

רבינא: חייבו, בק"ו מרוצח שלא עשה בו שוגג כמזיד ואונס כרצון חייב בו את המצמצם, לנזקין שעשה בהן שוגג כמזיד ואונס כרצון שחייב בהן את המצמצם?

ראב"ר פטרו. ד'מות יומת המכה רצח הוא', ולא בנזקין .

כפתו

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום