סנהדרין דף עד עמוד א
פרק שישי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
חטא אלו חייבי כריתות.
ורמינהו: ואלו נערות שיש להן קנס: הבא על אחותו!
- אמרוה רבנן קמיה דרב חסדא: משעת העראה דפגמה - איפטר לה מקטלא, ממונא לא משלם עד גמר ביאה.
- הניחא למאן דאמר העראה זו נשיקה, אלא למאן דאמר העראה זו הכנסת עטרה - מאי איכא למימר? אלא אמר רב חסדא: כגון שבא עליה שלא כדרכה, וחזר ובא עליה כדרכה.
רבא אמר: במניחתו שלא יהרגנה, ורבי יהודה היא.
[דף עד.] רב פפא אמר: במפותה, ודברי הכל.
אביי אמר: ביכול להציל באחד מאבריו, ורבי יונתן בן שאול היא.
דתניא, רבי יונתן בן שאול אומר: רודף שהיה רודף אחר חבירו להורגו, ויכול להצילו באחד מאבריו ולא הציל - נהרג עליו.
- מאי טעמא דרבי יונתן בן שאול? דכתיב וכי ינצו אנשים (יחדו) וגו', ואמר רבי אלעזר: במצות שבמיתה הכתוב מדבר, דכתיב, ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש, ואפילו הכי אמר רחמנא ולא יהיה אסון ענוש יענש, אי אמרת בשלמא יכול להציל באחד מאבריו לא ניתן להצילו בנפשו - היינו דמשכחת לה דיענש, כגון שיכול להציל באחד מאבריו.
אלא אי אמרת יכול להציל באחד מאבריו נמי ניתן להצילו בנפשו - היכי משכחת לה דיענש? - דילמא שאני הכא, דמיתה לזה ותשלומין לזה.
- לא שנא, דאמר רבא: רודף שהיה רודף אחר חבירו, ושיבר את הכלים, בין של נרדף ובין של כל אדם - פטור.
מאי טעמא - מתחייב בנפשו הוא.
ונרדף ששיבר את הכלים, של רודף - פטור, של כל אדם - חייב.
של רודף פטור - שלא יהא ממונו חביב עליו מגופו, של כל אדם חייב - שמציל עצמו בממון חבירו.
ורודף שהיה רודף אחר רודף להצילו, ושיבר את הכלים בין של רודף בין של נרדף, בין של כל אדם - פטור.
ולא מן הדין, שאם אי אתה אומר כן - נמצא אין לך כל אדם שמציל את חבירו מיד הרודף.
אבל הרודף אחר בהמה.
תניא, רבי שמעון בן יוחי אומר: העובד עבודה זרה ניתן להצילו בנפשו מקל וחומר: ומה פגם הדיוט ניתן להצילו בנפשו, פגם גבוה לא כל שכן? - וכי עונשין מן הדין? - קא סבר: עונשין מן הדין.
תניא, רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: המחלל את השבת ניתן להצילו בנפשו.
סבר לה כאבוה דאמר עונשין מן הדין, ואתיא שבת בחילול חילול מעבודה זרה.
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: נימנו וגמרו בעלית בית נתזה בלוד: כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג - יעבור ואל יהרג, חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים.
ועבודה זרה לא? והא תניא, אמר רבי ישמעאל: מנין שאם אמרו לו לאדם עבוד עבודה זרה ואל תהרג מנין שיעבוד ואל יהרג - תלמוד לומר וחי בהם - ולא שימות בהם.
יכול אפילו בפרהסיא - תלמוד לומר ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי.
- אינהו דאמור כרבי אליעזר.
דתניא, רבי אליעזר אומר: ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך, ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך, - אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו - לכך נאמר בכל נפשך, ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו - לכך נאמר בכל מאדך.
גילוי עריות ושפיכות דמים - כדרבי.
דתניא, רבי אומר כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה, וכי מה למדנו מרוצח? מעתה, הרי זה בא ללמד ונמצא למד: מקיש רוצח לנערה המאורסה, מה נערה המאורסה - ניתן להצילו בנפשו, אף רוצח - ניתן להצילו בנפשו.
ומקיש נערה המאורסה לרוצח, מה רוצח - יהרג ואל יעבור, אף נערה המאורסה - תהרג ואל תעבור, רוצח גופיה מנא לן? - סברא הוא.
דההוא דאתא לקמיה דרבה, ואמר ליה: אמר לי מרי דוראי זיל קטליה לפלניא, ואי לא - קטלינא לך.
- אמר ליה: לקטלוך ולא תיקטול.
מי יימר דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דהוא גברא סומק טפי.
כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שלא בשעת השמד, אבל בשעת השמד - אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור.
כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אפילו שלא בשעת השמד, לא אמרו אלא בצינעא, אבל בפרהסיא - אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור.
- מאי מצוה קלה? - אמר רבא בר יצחק אמר רב: [דף עד:] אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא.
וכמה פרהסיא? - אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: אין פרהסיא פחותה מעשרה בני אדם.
פשיטא, ישראלים בעינן, דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל.
בעי רבי ירמיה: תשעה ישראל ונכרי אחד מהו? תא שמע, דתני רב ינאי אחוה דרבי חייא בר אבא: אתיא תוך תוך, כתיב הכא ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב התם הבדלו מתוך העדה הזאת מה להלן עשרה וכולהו ישראל - אף כאן עשרה וכולהו ישראל.
- והא אסתר פרהסיא הואי!
- אמר אביי: אסתר קרקע עולם היתה.
רבא אמר: הנאת עצמן שאני.
דאי לא תימא הכי - הני קוואקי ודימוניקי היכי יהבינן להו? אלא הנאת עצמן שאני.
הכא נמי: הנאת עצמן שאני.
ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: נכרי דאמר ליה להאי ישראל קטול אספסתא בשבתא ושדי לחיותא, ואי לא קטילנא לך - ליקטיל ולא לקטליה.
שדי לנהרא - ליקטליה ולא ליקטול.
מאי טעמא - לעבורי מילתא קא בעי.
בעו מיניה מרבי אמי: בן נח מצווה על קדושת השם או אין מצווה על קדושת השם? - אמר אביי, תא שמע: שבע מצות נצטוו בני נח.
ואם איתא - תמני הויין!
- אמר ליה רבא: אינהו וכל אבזרייהו.
מאי הוי עלה? - אמר רב אדא בר אהבה, אמרי בי רב: כתיב לדבר הזה יסלח ה' לעבדך בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי, וכתיב ויאמר לו לך לשלום [דף עה.] ואם איתא - לא לימא ליה!
- הא - בצנעה, הא - בפרהסיא.
אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת, והעלה לבו טינא.
ובאו ושאלו לרופאים, ואמרו: אין לו תקנה עד שתבעל.
אמרו חכמים: ימות, ואל תבעל לו.
- תעמוד לפניו ערומה? - ימות ואל תעמוד לפניו ערומה.
- תספר עמו מאחורי הגדר? - ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר.
חלקו בה רבי יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני.
חד אמר: אשת איש היתה, וחד אמר: פנויה היתה.
בשלמא למאן דאמר אשת איש היתה - שפיר.
אלא למאן דאמר פנויה היתה מאי כולי האי? - רב פפא אמר: משום פגם משפחה.
רב אחא בריה דרב איקא אמר: כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות.
ולינסבה מינסב!
- לא מייתבה דעתיה, כדרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה, שנאמר מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם.
הדרן עלך בן סורר ומורה.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום