סנהדרין דף עא עמוד ב

פרק שישי

אביי ה''ק מתרין בו בפני שנים, ומלקין אותו בפני שלשה.

- כדרבי אבהו, למדנו ויסרו מויסרו, ויסרו מבן, ובן מבן - והיה אם בן הכות הרשע.

ואף דזה- ולא סומין! א'כ לכתוב בננו הוא מכתבי' בננו זה - ש'מ תרתי

ברח עד שלא נגמר דינו ואח''כ הקיף זקן התחתון - פטור,

ואם משנגמר דינו ברח ואח''כ הקיף זקן התחתון - חייב.

אר''ח: בן נח שבירך את השם ואח''כ נתגייר - פטור,

הואיל ונשתנה דינו - ונשתנית+ מיתתו.

א. לסייע: ברח עד שלא נגמר דינו, ואח''כ הקיף זקן התחתון - פטור,

לא מצד דהואיל ואישתני - אישתני?

ודח'י שאני הכא דאי עבד השתא - לאו בר קטלא הוא.

ב.ת''ש: אם משנגמר דינו ברח, ואח''כ הקיף זקן התחתון - חייב.

נגמר דינו קאמרת? נגמר דינו - גברא קטילא הוא.

ג. ת''ש: בן נח שהכה את חבירו ובא על אשת חבירו, ונתגייר - פטור.

עשה כן בישראל ונתגייר - חייב. ואמאי? נימא: הואיל ואישתני - אישתני!

ודחי'- דינו ומיתתו בעינן, וזה דינו אישתני, ולא מיתתו.

בשלמא רוצח, מעיקרא סייף והשתא סייף.

אלא אשת איש, מעיקרא סייף והשתא חנק!

- ואין לומר בנערה המאורסה, דשניהם בסקילה. דהא עשה כן בישראל דומיא דאשת חבירו קתני!

- אלא: קלה בחמורה - מישך שייכא.

הניחא לרבנן דסייף חמור, אבל לר''ש דחנק חמור, ס''ל כתנא דבי מנשה: כל מיתה האמורה לבני נח רק חנק.

בשלמא אשת איש - מעיקרא חנק והשתא חנק.

אלא רוצח, מעיקרא חנק והשתא סייף? קלה בחמורה שייכא.

לימא מסייעא: סרחה ואח''כ בגרה - תידון בחנק. ולא בסקילה דהואיל ואישתני אישתני, וכ''ש כאן דאישתני לגמרי?

ודחי' כבר אמר רי''ו לתנא: תני תידון בסקילה.

בן סורר ומורה נידון על שם סופו, ימות זכאי ואל ימות חייב.

שמיתת רשעים הנאה להן ולעולם, לצדיקים רע להן לעולם,

יין ושינה לרשעים הנאה להן ולעולם, ולצדיקים רע להן ולעולם.

פיזור לרשעים הנאה להן ולעולם, ולצדיקים רע להן ולעולם.

כנוס לרשעים רע להן ולעולם, ולצדיקים הנאה להן ולעולם

שקט לרשעים - רע להן ולעולם, לצדיקים הנאה להן ולעולם.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום