סנהדרין דף עח עמוד ב

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

זו דרש ר''נ אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה' וכי זה מהלך בשוק וזה יהרג? אלא: זה שאמדוהו למיתה והקל ממה שהיה, ואח''כ הכביד ומת, - שהוא פטור.

ולרבנן 'ונקה המכה' שחובשין אותו. ולא ממקושש דבר קטלא ורק א''י במה.

ר"נ חבישה ממקושש. וכחזי' במגדף דלא ידע אי בן קטלא וחבשוהו

ולרבנן: יודע היה משה רבינו שהמקושש במיתה ד'מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת', אלא לא היה יודע באיזו מיתה נהרג ד'כי לא פרש וגו'.

אבל מגדף הוראת שעה היתה לא נאמר בו אלא לפרש להם על פי ה' שלא היה משה יודע אם הוא בן מיתה כלל

לר"נ ב' אומדני, - חד למיתה וחיה, וחד למיתה והקל.

ולרבנן, ב' אומדני - חד למיתה וחיה, וחד לחיים ומת.

ור''נ אמדוהו לחיים ומת א''צ קרא - שהרי יצא מבית דין זכאי.

סתמא כר' נחמיה

ת"ר: המכה את חבירו ואמדוהו למיתה וחיה - פוטרין אותו,

אמדוהו למיתה והקל ממה שהיה אומדין אותו אומד שני לממון,

ואם אח''כ הכביד ומת

לר"נ: הלך אחר אומד האמצעי, וחכ"א: אין אומד אחר אומד.

תניא אידך: אמדוהו למיתה אומדין אותו לחיים, לחיים אין אומדין אותו למיתה.

אמדוהו למיתה והקל ממה שהיה אומדין אותו אומד שני לממון,

ואם אח"כ הכביד ומת משלם נזק וצער ליורשים. משעה שהכהו.

וסתמא כרבי נחמיה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום