סנהדרין דף פ עמוד ב

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אם עד שלא נגמר דינה ילדה - וולדה מותרת.

אימא: אם עד שלא נגמר דינה עיברה וילדה ולדה מותר, ואם עד שלא נגמר דינה עיברה, ומשנגמר דינה ילדה ולדה אסור, עובר ירך אמו הוא.

[דאי מעוברת אז ככל וולד הנוגחת וולד הנרבעת דאסור דזה וזה גורם אסור]

א. כל חייבי מיתות שנתערבו זה בזה - נידונין בקלה.

ש"מ: מותרה לדבר חמור הוי מותרה לדבר קל.

רבי ירמיה: מיירי שהתרו בו סתם. וס"ל כתנא דתניא: ושאר חייבי מיתות שבתורה אין ממיתין אותן אלא בעדה ועדים והתראה,

לת''ק ועד שיודיעוהו שהוא חייב מיתת בית דין. יליף ממקושש

ולר''י עד שיודיעוהו באיזה מיתה הוא נהרג. דמקושש הוראת שעה היתה.

ב. הנסקלין בנשרפין.

מתני ריח''ז לבנו הנשרפין בנסקלין, ר''ש: ידונו בסקילה, שהשריפה חמורה.

א"ל ר"י בנו: אבא, אל תשנה כן אף דשריפה חמורה תפו''ל דרוב נסקלין הן!

אלא שנה 'הנסקלין בנשרפין', דלר"ש: ידונו בסקילה שהשריפה חמורה.

והך דסיפא וחכ"א ידונו בשריפה שהסקילה חמורה, תיפו''ל דרוב נשרפין הן!

- התם רבנן אמרו לר"ש: לשיטתך שריפה חמורה לא, סקילה חמורה.

שמואל לר''י: שיננא! אל תאמר לאביך כך, דתניא: הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה, לא יאמר לו: אבא! עברת על דברי תורה. אלא אומר לו: אבא, מקרא כתוב בתורה כך.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום