סנהדרין דף פא עמוד ב

פרק תשיעי

מי שלקה ושנה

ב"ד מכניסין לכיפה, ומאכילין שעורין, עד שכריסו מתבקעת.

רשב"ל: הכא במלקיות של כריתות עסקינן, דגברא בר קטלא הוא, ולא מקרבים מיתתו, אך אם מפקיר נפשו מקרבים מיתתו

וביאר רי"ע: דה"מ במלקות של כרת אחת אבל של ב' או ג' כריתות איסור הוא דטעים, ולא מפקיר את עצמו כ"כ

שנה אף דלא שילש ואפי' כרשב"ג דחזקה בד' ס"ל עבירות מחזיקות.

והך עבר עבירה שיש בה מלקות פעם ראשונה ושניה - מלקין אותו, ושלישית - כונסין אותו לכיפה.

אבא שאול אף בשלישית מלקין אותו, ברביעית כונסין אותו לכיפה.

אפי אי לכו"ע אית דרשב"ג כאן חלקו אי עבירות או מלקויות מחזיקות

והך ד'התרו בו ושתק, התרו בו והרכין ראשו, פעם ראשונה ושניה מתרין בו, שלישית כונסין אותו לכיפה.

ולאבא שאול: אף בשלישית מתרין בו, ברביעית כונסין אותו לכיפה.

אפי' כשאין מלקות, דחלקו אי כיפה צריכה התראה.

ר"י: מלא קומתו, וכר"ל: 'תמותת רשע רעה'. כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה', והיינו חכה.

ההורג נפש שלא בעדים - מכניסין אותו לכיפה, ומאכילין אותו לחם צר ומים לחץ.

א. רב: בעדות מיוחדת. ב. ושמואל: שלא בהתראה.

ג. מאבימי הוכחש בבדיקות, ולא בחקירות. כמעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים.

ר"ש: בשניהם נותנין לו לחם צר ומים לחץ עד שיוקטן מעיינו,

ואח''כ מאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת.

הגונב את הקסוה, והמקלל בקוסם, והבועל ארמית קנאין פוגעין בו.

כהן ששמש בטומאה - אין אחיו הכהנים מביאין אותו לב''ד,

אלא פרחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה ומפציעין את מוחו בגזירין

זר ששמש במקדש, לר''ע: בחנק, וחכ''א: בידי שמים.

ר"י: כלי שרת, וכן אומר 'ואת קשות הנסך'.

ורמוז ב'ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו'.

תני רב יוסף: יכה קוסם את קוסמו. לרבנן רב''מ יכהו קוסם לו ולקונו ולמקנו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום