סנהדרין דף פה עמוד א

פרק עשירי

אמר להו: ואחר מי התירו? אלא - כבוד שמים עדיף, ה''נ כבוד שמים עדיף.

ואין להקשות: מברייתא דמה מי שמצוה להכותו אחר- מצוה שלא להכותו,

מי שאינו מצוה להכותו [בן] כ''ש שמצוה שלא להכותו?

דה"ק: ומה במקום מצוה שמצוה להכותו מצוה שלא להכותו יותר מן המנין.

שלא במקום מצוה, שאינו מצוה להכותו כ''ש שמצוה שלא להכותו?

ת"ש: היוצא ליהרג ובא בנו והכהו וקיללו חייב בא אחר והכהו וקיללו פטור.

ויקשה דמ"ש בנו או אחר, ואר"ח במסרבין בו לצאת ואינו יוצא ואהך אמרי' דבנו חייב. וקשה לר"ש

ואין ליישב לר''ש דמיירי בשאין מסרבין בו לצאת. ואחר פטור דגברא קטילא הוא

- דהא ב'ביישו ישן ומת' אר"ש חייב מצד בושת בניו

ואין לדחות דמיירי בהכאה שאין בה שו"פ- דאכתי לוקה!

ואין לומר דפטור דברייתא היינו ממון- דמשמע דבנו חייב, ובהכרח דהיינו פטור בדינו

אלא: אחר פטור: ד'נשיא בעמך לא תאר' -בעושה מעשה עמך. ומקשינן הכאה לקללה מיירי בשעשה תשובה אחר פטור דב'מקויים שבעמך' אבל בנו חייב אפי' בלאחר מיתה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום