שבועות דף מז עמוד ב

פרק שביעי

אם בכה"ג אביו מיחייב, צריך פסוק לפטור יורשין,

אם בכה"ג פטור, ל"ל קרא גבי יורשין.

ורב ושמואל, האי 'שבועת ה' מיבעי לכדתניא,

שב''ט: 'שבועת ה' תהיה בין שניהם' - מלמד שהשבועה חלה על שניהם.

שב''ט: אזהרה לעוקב אחר נואף ד 'לא תנאף', לא תנאיף.

שב''ט: 'ותרגנו באהליכם'- 'תרתם וגיניתם באהלו של מקום'.

שב''ט: 'עד הנהר הגדול נהר פרת' - קרב לגבי דהינא ואידהן.

דבי רבי ישמעאל תנא: עבד מלך כמלך.

תניא רבי: טורח שבועה זו למה?

א"ל רחב"א: תנינא: שניהם נשבעין ונוטלין מבעל הבית.- ורבי אכן קיבל ממנו

ת"ש: דרבי: פועלין נשבעין לחנוני. ואם איתא, לבעה''ב מיבעי בהכרח שקיבל

רבא: פועלים נשבעין לבעה''ב במעמד חנוני, כדי שיתביישו ממנו.

ר"ה: זו באה בפני עצמה ומעידה, וזו באה בפני עצמה ומעידה.

ר"ח: בהדי סהדי שקרי למה לי.

שני מלוין ושני לווין ושני שטרות היינו פלוגתייהו,

מלוה ולוה ושני שטרות יד בעל השטר על התחתונה,

שני מלוין ולוה אחד ושני שטרות - היינו מתניתין,

ב' לווין ומלוה אחד ושני שטרות מאי? תיקו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום