שבועות דף מו עמוד א

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

• ארנב"י: רישא וסיפא בראיה, ראיה דלשלם קתני, ראיה דשבועה לא קתני.

רירב"א: שלחו מבי רב לשמואל: ילמדנו רבינו,

אומן אומר שתים קצצת לי, והלה אומר קצצתי לך אחת, מי נשבע?

אמר להן: בזו ישבע בעל הבית ויפסיד אומן, קציצה ודאי אנשים זוכרים

והך דתני רב"ש: קצץ המע"ה, ואי לא מביא ראיה פקע, למה? ישבע בעל הבית ויפסיד אומן.

-ר"נ: לצדדין קתני, או מביא ראיה ויטול, או ישבע בעה''ב ויפסיד אומן.

מיתיבי: הנותן טליתו לאומן, אומן אומר קצצת לי שתים, והלה אומר אחת,

כל זמן שטלית ביד אומן - על בעה"ב להביא ראיה,

נתנה לו, בזמנו נשבע ונוטל, עבר זמנו - המע"ה.

בזמנו נשבע ונוטל, אמאי? ישבע בעה"ב ויפסיד אומן.

- רנב"י: כר"י היא, דכל זמן ששבועה נוטה אצל בעה"ב, שכיר נשבע ונוטל.

ולאו ר"י דמתני' דמחמיר דהא עד שתהא שם מקצת הודאה

אלא ר"י דברייתא, דתניא: שכיר כל זמן שלא עבר עליו זמנו הר"ז נשבע ונוטל, ואם לאו אינו נשבע ונוטל.

ואר"י: אימתי? בזמן שאמר לו תן לי שכרי חמשים דינר שיש לי בידך והוא אומר התקבלת מהן דינר זהב, או שאמר לו שתים קצצת והלה אומר לא קצצתי לך אלא אחת,

אבל אמר לו לא שכרתיך מעולם, או שאמר לו שכרתיך ונתתי לך שכרך – המע"ה.

מתקיף רשבדר"א: אלא קצץ, ר"י היא ולא רבנן? במקום שמחמיר ר"י רבנן מקילים, היכן דמקל ר"י רבנן מחמירים? וגם א''א דרבנן דהא רב''ש: קצץ המוציא מחבירו עליו הראיה, לא ר''י ולא רבנן

אלא אמר רבא: בהא פליגי

ר"י: בדאורייתא עשו תקנה לשכיר ובדרבנן לא עשו תקנה לתקנה

ורבנן סברי: בדרבנן גם עושים תקנה לשכיר, וקציצה מידכר דכיר.

ב. נגזל כיצד? היו מעידין אותו שנכנס לביתו למשכנו כו'.

ודלמא לא משכנו.

מי לא אר"נ: מי שאחז גרזן בידו והלך אל חבירו ואמר אלך ואחתוך לדקל דפלוני ונמצא חתוך וזרוק לא אמרי' שהוא עשה זאת דמצוי שאדם יגזים ולא יעשה

אלא אימא: ומשכנו. וא"א לראות מי משכנו דכרי"ו: דמיירי בטוענו כלים הניטלין תחת כנפיו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום