שבועות דף מג עמוד ב

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

שמואל[רחב"א ורי"ו]: והיינו אסיפא דרישא: סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה, והלה אומר: לא כי, אלא סלע הלויתני עליו ושלשה דינרין היה שוה חייב, דשבועה גבי לוה היא, ושקלוה רבנן מלוה ושדיוה אמלוה.

והשתא דרב אשי דקיימ"ל: זה נשבע שאינה ברשותו וזה נשבע כמה שוה,

- ה"ק: מי נשבע תחלה? מי שהפקדון אצלו, שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון.

שמואל: מי שהלווה אלף זוז לחברו ומשכן לו קתא דמגל, אבד קת המגל אבד אלף זוז, אבל שני מגלים לא.

ור"נ: אפי' תרתי קתאתי, אבד חדא אבד חמש מאה, אבד אידך אבד כוליה, אבל קתא ונסכא לא.

• נהרדעי: אפילו קתא ונסכא, אבד נסכא - אבד פלגא, אבד קתא - אבד כוליה.

• תנן: סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה, והלה אומר: לא כי, אלא סלע הלויתני עליו ושלשה דינרין היה שוה חייב.

לימא ליה: הא קבילתיה.

מתניתין בדפריש, שמואל בדלא פריש.

לימא כתנאי: המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון ישבע ויטול את מעותיו, דברי רבי אליעזר.

ר"ע יכול הוא שיאמר לו: כלום הלויתני אלא על המשכון, אבד המשכון אבדו מעותיך.

אבל המלוה אלף זוז בשטר והניח משכון בידו, דברי הכל - אבד המשכון אבדו מעותיו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום