שבועות דף מד עמוד ב

פרק שביעי

לימא, דרב יוסף תנאי היא.

- ודחי' דבשומר אבידה כו"ע אית להו דרב יוסף והכא במלוה צריך למשכון פליגי,

מר סבר: מצוה עביד, ומר סבר: לאו מצוה עביד.

לימא כתנאי: המלוה את חבירו על המשכון ונכנסה שמיטה, לרשב"ג- אע"פ שאינו שוה אלא פלגא אינו משמט,

ולר"י הנשיא: אם היה משכונו כנגד חובו - אינו משמט, ואם לאו - משמט.

אינו משמט דת"ק אי כנגדו, מכלל דר"י הנשיא סבר: כנגדו נמי משמט,

ואמאי תפיס משכון אלא לאו כנגד כולו, ובדשמואל מיפלגי.

- ודחי' דלעולם כנגדו ופליגי דלת"ק כנגדו ולר"י הנשיא כנגדו נמי משמט ותפס משכון לזכרון דברים בעלמא

פרק שביעי - כל הנשבעין

כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין.

ואלו נשבעין ונוטלין: השכיר, והנגזל, והנחבל, ושכנגדו חשוד על השבועה, וחנוני על פנקסו.

השכיר כיצד? אמר לו: תן לי שכרי שיש לי בידך, הוא אומר: נתתי, והלה אומר: לא נטלתי - הוא נשבע ונוטל.

רבי יהודה אומר: עד שתהא שם מקצת הודאה,

כיצד? אמר לו: תן לי שכרי חמשים דינר שיש לי בידך, והוא אומר: התקבלת דינר זהב.

נגזל כיצד? היו מעידין אותו שנכנס לביתו למשכנו שלא ברשות,

הוא אומר: כליי נטלת, והוא אומר: לא נטלתי - הוא נשבע ונוטל.

רבי יהודה אומר: עד שתהא שם מקצת הודאה,

כיצד? אמר לו: שני כלים נטלת, והוא אומר: לא נטלתי אלא אחד.

נחבל כיצד? היו מעידים אותו שנכנס תחת ידו שלם ויצא חבול,

ואמר לו: חבלת בי, והוא אומר: לא חבלתי - הרי זה נשבע ונוטל.

רבי יהודה אומר: עד שתהא שם מקצת הודאה,

כיצד? אמר לו: חבלת בי שתים, והלה אומר: לא חבלתי בך אלא אחת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום