שבועות דף מה עמוד ב

פרק שביעי

אבל בקציצה הוא כן זוכר דתניא אומן אומר שתים קצצת לי, והלה אומר לא קצצתי לך אלא אחת – המע"ה

אבל בעבר זמנו ולא נתן לו הר"ז אינו נשבע ונוטל דחזקה אין בעה"ב עובר בבל תלין

והך דבעה"ב טרוד בפועליו ה"מ קודם זמן החיוב אבל אחר זמן החיוב רמי אנפשיה וזוכר

ולא אמרי דשכיר עובר בלא תגזול אלא דגבי בעה"ב יש תרי חזקה

א. דאין עובר בבל תלין ב. דאין שכיר משהא שכרו

• ר"נ משמואל: לא שנו אלא ששכרו בעדים, אבל שכרו שלא בעדים, מתוך שיכול לומר לו לא שכרתיך מעולם, יכול לומר לו שכרתיך ונתתי לך שכרך.

- א"ל רבי יצחק: יישר, וכן אמר רבי יוחנן.

מכלל דפליג עליה ר"ל? א"ד: שתי ושתיק ליה: וא"ד: שהי ושתיק ליה.

איתמר נמי, ארמב"ז מרב: ל"ש אלא ששכרו בעדים, אבל שכרו שלא בעדים, מתוך שיכול לומר לו לא שכרתיך מעולם, יכול לומר לו שכרתיך ונתתי לך שכרך.

• ארב"ח: כמה מעליא הא שמעתא.

דא"כ, שבועת שומרין דחייב רחמנא היכי משכ"ל?

מתוך שיכול לומר לו לא היו דברים מעולם, יכול לומר לו נאנסו.

ואפי' דהפקיד בעדים מתוך שיכול לומר לו החזרתיו לך, יכול לומר לו נאנסו.

ואפי' דאפקיד בשטרא.

מכלל דתרוייהו סבירא להו: המפקיד אצל חבירו בעדים – א"צ להחזיר לו בעדים, בשטר צריך להחזיר לו בעדים.

קרי רב"ח אר"ש: 'וישם דוד את הדברים האלה בלבו', דמצאו רב ששת לרב"ש א"ל: תני מר מידי בשכיר?

אמר ליה: אין, תנינא: שכיר בזמנו נשבע ונוטל, כיצד? בזמן שאמר לו: שכרתני ולא נתת לי שכרי, והלה אומר: שכרתיך ונתתי לך שכרך,

אבל אמר לו: שתים קצצת לי, והלה אומר: לא קצצתי לך אלא אחת - המוציא מחבירו עליו הראיה.

הא מדסיפא בראיה, הוי רישא בלא ראיה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום