שבועות דף מו עמוד ב

פרק שביעי

אר"י: קאוהו שהטמין כלים תחת כנפיו ויצא, ואמר לקוחין הן בידי - אינו נאמן.

ודווקא בעה''ב שאינו עשוי למכור כליו, אבל בעשוי למכור כליו נאמן

ושאין עשוי למכור את כליו דווקא דברים שאין דרכן להטמין, אבל דברים שדרכן להטמין נאמן.

ושאין דרכן להטמין רק בלא הצניע - אבל בהצניע זה דרכו

ודווקא זה אומר שאולין וזה אומר לקוחין,

אבל בגנובין לא מחזיקים איניש בגניבא.

ודווקא בדברים העשוין להשאיל ולהשכיר,

אבל דברים שאין עשוין להשאיל ולהשכיר - נאמן,

דשלח רהב"א: דברים העשוין להשאיל ולהשכיר, ואמר לקוחין הן בידי - אינו נאמן.

כרבא שהוציא מספרי דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי, בדברים העשוין להשאיל ולהשכיר.

אמר רבא: אפילו שומר נשבע, אפי' אשתו של שומר נשבעת.

בעי רב פפא: שכירו ולקיטו, מאי? תיקו.

ר"יי לר"א: טענו בכוס כסף,- אם עשיר או נאמן שמפקידים אצלו נשבע ולוקח ואי לא לא

אריא"ש: דוקא במקום שיכול לחבל בעצמו, ואי לא נוטל שלא בשבועה.

ולא חיישי שנתחכך בכותל- דתנר"ח: שעלתה לו נשיכה בגבו ובין אצילי ידיו.

ולא חיישי דאחר עשה כן דליכא אחר

אפילו שבועת שוא- לא מיבעיא אלו שיש בהם כפירת ממון, אלא אפילו זה שכפירת דברים בעלמא הוא - לא נאמן.

ולא תני שבועת בטוי דכשנשבע בשקר נשבע אבל שבועת בטוי דאפשר לומר דבאמת נשבע לא תני

ואפי' אכלתי ולא אכלתי - תנא שבועת שוא וכל דדמי לה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום