שבועות דף מא עמוד ב

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אמר לך ר"א: אנא אמרי - היכא שמעיקרא לווה בעדים, דלא לדידיה הימניה, הכא הא הימניה.

רב יוסף מתני הכי, אריאר"א: המלוה את חבירו בעדים אינו צריך לפורעו בעדים, ואם אמר אל תפרעני אלא בעדים - צריך לפורעו בעדים.

כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי, יכול לומר לו: פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים.

תנן: מנה לי בידך, אמר לו: הן, אמר לו: אל תתנהו לי אלא בפני עדים, למחר אמר לו: תנהו לי, נתתיו לך - חייב, מפני שצריך ליתן לו בעדים.

תיובתא דשמואל.

אמר לך שמואל: תנאי היא, דתניא: בעדים הלויתיך בעדים פרע לי או יתן או יביא ראיה שנתן.

ריב"ב יכול לומר לו: פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים.

פריך רב אחא: ממאי דבשעת הלואה קאי? דלמא בשעת תביעה קאי,

וה"ק ליה: לאו בעדים הלויתיך? בעדים היה לך לפורעני, אבל בשעת הלואה דברי הכל חייב.

• רב פפי מדרבא הלכתא: המלוה את חבירו בעדים - צריך לפורעו בעדים.

• ורב פפא מדרבא אמר: המלוה את חבירו בעדים - אין צריך לפורעו בעדים, ואם אמר אל תפרעני אלא בעדים - צריך לפורעו בעדים, ואם אמר לו פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים - נאמן.

(סימן: ראוב"ן ושמעו"ן דתנ"ו הלכת"א יזפ"י ופר"ע פלוני ופלוני עפצ"י סטרא"י בהימנות"א כבי תרי)

ההוא דא"ל לחבריה: כי פרעתין פרעין לי באפי ראובן ושמעון, אזל ופרעיה באפי תרי מעלמא,

אמר אביי: באפי בי תרי אמר ליה, באפי בי תרי פרעיה.

א"ל רבא: לה"ק ליה באפי ראובן ושמעון, כי היכי דלא נדחייה.

ההוא דא"ל לחברו: כשתפרעני פרע בפני ב' דתנו הלכתא הלך ופרעו בינו לבינו ונאנסו הזוזים

בא לפני ר"נ א"ל הן קבלתי עלי דרבך פקדון עד שיבואו ב' דתנו הלכתא ויתקיים התנאי

א"ל: כיון דמודית דודאי לקחת ממנו פרעון מיעליא הוא אי רצונך לקיים התנאי לך והביאם בפנינו

דהא אני ורב ששת דתנינא הלכתא וספרא וספרי ותוספתא וכולא גמרא.

ההוא דא"ל לחברו: תן לי מאה זוזי שהלוותיך א"ל לא היו דברים מעולם הלך והביא עדים שהלווהו ופרעו

אביי: מה נעשה אי ניעבוד? אלו אומרים שהלווהו ואלו אומרים שפרעו

רבא אמר: כל האומר לא לויתי, כאומר לא פרעתי דמי.

אותו שאמר לחברו: תן לי מאה זוזי שהלוויתיך, א"ל: לא פרעתיך בפני פלוני ופלוני? ובאו העדים ואמרו שלהד''ם

סבר רב ששת הוחזק כפרן, א''ל רבא: כל דבר דלא רמיא עליה דאינש - לאו אדעתו.

אותו שאמר לחבירו תן לי שמאות זוז שאתה חייב לי, א"ל: ולא פרעתיך מאה קבי עפצי דקיימי בשיתא שיתא?

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום