שבועות דף מ עמוד ב

פרק חמישי

• ת"ש: טענו כלים וקרקעות, הודה בכלים וכפר בקרקעות, בקרקעות וכפר בכלים - פטור,

הודה במקצת קרקעות - פטור, במקצת כלים - חייב.

טעמא דכלים וקרקעות, דקרקע לאו בת שבועה היא, הא כלים וכלים דומיא דכלים וקרקעות - חייב.

ה"ה דאפי' כלים וכלים נמי פטור, והא דקתני כלים וקרקעות? קמ"ל, דכשהודה במקצת כלים חייב אף על הקרקעות.

וקמ"'ל? זוקקין, תנינא: זוקקין את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן.

הא עיקר, ההיא אגב גררא נסבה.

• ורחב'א מרי"ו: טענו חטין ושעורין והודה לו באחת מהן - פטור.

והך דארי"צ: יישר, וכן אמר רבי יוחנן. - אמוראי נינהו אליבא דר' יוחנן.

• ת"ש: טענו חטין והודה לו בשעורין - פטור, ורבן גמליאל מחייב.

טעמא דטענו חטין והודה לו בשעורין, הא חטין ושעורין והודה לו באחד מהן - חייב.

- ה"ה דאפילו חטין ושעורין נמי פטור, והאי דקתני הכי? להודיעך כחו דרבן גמליאל.

• ת"ש: טענו כלים וקרקעות, והודה בכלים וכפר בקרקעות, בקרקעות וכפר בכלים - פטור, הודה במקצת קרקע - פטור, במקצת כלים - חייב.

טעמא דכלים וקרקעות, דקרקע לאו בת שבועה היא, הא כלים וכלים דומיא דכלים וקרקעות - חייב.

- ה"ה דאפילו כלים וכלים נמי פטור, והא קמ"ל דהודה במקצת כלים - חייב אף על הקרקעות.

ואפי' דכבר תנינא: דזוקקין את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן- הא עיקר, ההיא אגב גררא נסבה.

• איתיביה ראב"מ לרחב"א: טענו שור והודה לו בשה, שה והודה לו בשור פטור, טענו בשור ושה והודה לו באחד מהן חייב.

- וא"א דהא מני ר"ג היא דאי ר"ג אפי' רישא נמי

• אלא הא כאדמון ולא מדחינא אלא תלמוד ערוך הוא בפיו של ר' יוחנן: הא מני? אדמון היא.

• אר"ע שמואל: טענו חטין וקדם והודה לו בשעורין, אם כמערים חייב, אם במתכוין - פטור.

• ר"ע משמואל: טענו שתי מחטין והודה לו באחת מהן - חייב, לפיכך יצאו כלים למה שהן.

• אר"פ: טענו כלים ופרוטה, והודה בכלים וכפר בפרוטה - פטור, הודה בפרוטה וכפר בכלים - חייב.

חדא כרב, דכפירת טענה שתי כסף.

חדא כשמואל, דטענו חטין ושעורין והודה לו באחת מהן - חייב.

אמר רב נחמן: ומשביעין אותו שבועת היסת.

דחזקה אין אדם תובע אלא אם כן יש לו עליו.

ולא אמרי' דחזקה אין אדם מעיז פניו בפני בע"ח דמשתמט הימנו וס"ל עד דהו"ל ופרענא ליה

תדע, דאראב'א מר"ח: הכופר במלוה - כשר לעדות, בפקדון - פסול לעדות.

ר"ח מתני אסיפא: מנה לי בידך, אמר לו: הן, למחר אמר לו: תנהו לי, נתתיו לך - פטור.

ואר"ח: משביעין אותו שבועת היסת.

מאן דמתני ארישא, כל שכן אסיפא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום