שבועות דף לח עמוד ב

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

- ת"ש, דתר"ח: הרי כאן עשרים חטאות. - ובהכרח דלא פירש וש"מ פרטא

א. אנסת ופתית את בתי כו'. ר"ש פוטר שאין משלם קנס ע"פ עצמו

מרי"ו: טעמא דר"ש: הואיל ועיקר קנס הוא תובע.

רבא: משל דרבי שמעון לאדם שאמר לחבירו תן לי חטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך, אמר לו שבועה שאין לך בידי חטין, ונמצא דחיטין אין לו הא שעורין וכוסמין יש לו דפטור, דכשנשבע על חיטין אמת נשבע

א"ל אביי: התם בחטין כפר ובשעורין וכוסמין לא כפר, כאן בהכל כפר

אלא דמי לאומר לחבירו תן לי חטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך, שבועה שאין לך בידי כלל, ונמצא דחטין אין לו הא שעורין וכוסמין יש לו - דמיחייב.

רבין ארי"ו: לר"ש קנס תובע ולא בושת ופגם, לחכמים - אף בושת ופגם.

וחלקו דלר"ש: אדם לא עוזב דבר הקצוב, ותובע דבר שאינו קצוב

ולרבנן: תובע דבר שאם יודה בו לא יפטר ולא דבר שאם יודה בו יפטר.

שבועת הדיינין

שבועת הדיינין.

הטענה שתי כסף, וההודאה בשוה פרוטה, ואם אין ההודאה ממין הטענה - פטור.

כיצד? שתי כסף לי בידך, אין לך בידי אלא פרוטה - פטור.

שתי כסף ופרוטה לי בידך, אין לך בידי אלא פרוטה - חייב.

מנה לי בידך, אין לך בידי - פטור.

מנה לי בידך, אין לך בידי אלא חמשים דינר - חייב.

מנה לאבא בידך, אין לך בידי אלא נ' דינר - פטור, מפני שהוא כמשיב אבידה.

מנה לי בידך, אמר לו: הן, למחר אמר לו: תנהו לי, נתתיו לך פטור, אין לך בידי - חייב.

מנה לי בידך, אמר לו: הן, אל תתנהו לי אלא בעדים, למחר אמר לו: תנהו לי, נתתיו לך - חייב, מפני שצריך ליתנו בעדים.

ליטרא זהב יש לי בידך, אין לך בידי אלא ליטרא כסף - פטור.

דינר זהב יש לי בידך, אין לך בידי אלא דינר כסף וטריסית ופונדיות ופרוטה - חייב, שהכל מין מטבע אחת.

כור תבואה לי בידך, אין לך בידי אלא לתך קטנית - פטור.

כור פירות לי בידך, אין לך בידי אלא לתך קטנית חייב, שהקטנית בכלל פירות.

טענו חטין והודה לו בשעורין - פטור, ורבן גמליאל מחייב.

הטוען לחבירו בכדי שמן והודה לו בקנקנים

אדמון אומר: הואיל והודה לו מקצת ממין הטענה ישבע,

וחכמים אומרים: אין ההודאה ממין הטענה.

אמר רבן גמליאל: רואה אני את דברי אדמון.

טענו כלים וקרקעות, והודה בכלים וכפר בקרקעות, בקרקעות וכפר בכלים - פטור,

הודה במקצת הקרקעות - פטור, במקצת הכלים - חייב,

שהנכסים שאין להן אחריות זוקקין את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן.

אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן, ואין משביעין את הקטן, אבל נשבעין לקטן ולהקדש.

ר"י מרב: משביעין אותו בשבועה האמורה בתורה, ד'ואשביעך בה' אלהי השמים'.

רבינא לרב אשי: כרחב"א דבעינן שם המיוחד.

א"ל: אפי' תימא רבנן, דאמרי: בכינוי, ונפק"מ - צריך לאתפושי חפצא בידיה,

וכדרבא, דהאי דיינא דאשבע בה' אלהי השמים, נעשה כמי שטעה בדבר משנה וחוזר.

ואר"פ: האי דיינא דאשבע בתפלין, נעשה כמי שטעה בדבר משנה וחוזר.

הלכתא כוותיה דרבא, דהא לא נקיט חפצא בידיה.

ולית הלכתא כוותיה דרב פפא, דהא נקיט חפצא בידיה.

שבועה מעומד, תלמיד חכם - מיושב.

שבועה בספר תורה, תלמיד חכם - לכתחלה בתפלין.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום