לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

שבועות דף לט עמוד ב

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מאי איכא בין רשעים דמשפחתו לרשעים דעלמא,

בין צדיקים דמשפחתו לצדיקים דעלמא?

בשאר עבירות הוא בדינו, ורשעים דמשפחה בדין חמור, ורשעים דעלמא בדין הקל, צדיקי דהכא והכא פטירי.

בשבועה - הוא ורשעים דמשפחה כדינו, ורשעים דעלמא בדין חמור, וצדיקי דהכא והכא בדין הקל.

אם אמר איני נשבע - פוטרין אותו מיד,

ואם אמר הריני נשבע - העומדים שם אומרים זה לזה: 'סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה'. - ואפי' אותו שמשביעו

כרשב''ט ד'שבועת ה' תהיה בין שניהם' מלמד שחלה שבועה על שניהם.

וכשמשביעין אותו, אומרים לו: הוי יודע שלא על דעתך וכו'.- משום קנה דרבא [שנשבר ונתגלה בשבועתו]

ב. הטענה שתי כסף.

רב: כפירת טענה שתי כסף.

ושמואל: טענה עצמה שתי כסף, אפי' לא כפר אלא בפרוטה ולא הודה אלא בפרוטה - חייב.

רבא: דיקא מתני' כרב, דקתני: הטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה,

ואילו כפירת טענה פרוטה לא קתני, ותנן נמי: ההודאה בפרוטה, ואילו כפירה בפרוטה לא קתני.

וקראי כשמואל, ד'כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור',

מה כלים שנים אף כסף שנים, מה כסף דבר חשוב אף כל דבר חשוב, ואמר רחמנא: כי הוא זה.

ורב- ההוא מיבעי להודאה במקצת הטענה.

ושמואל- כתיב הוא וכתיב זה, דאי כפר במקצת ואודי במקצת - חייב.

ורב: כסף כשבא מעיקרא לכפירה הוא בא, דא"כ, לכתוב רחמנא 'כי יתן איש אל רעהו כלים לשמור', ואומר מה כלים שנים אף כל שנים, 'כסף' דכתב רחמנא ל"ל- אם אינו ענין לטענה, תנהו ענין לכפירה.

ולשמואל- אי כתב רחמנא כלים ולא כתב כסף, הו"א: מאי כלים שנים אף כל שנים, אבל דבר חשוב לא בעינן, קמ"ל.

תנן: שתי כסף יש לי בידך, אין לך בידי אלא פרוטה - פטור.

- לאו משום דחסרה לה טענה, ותיובתא שדשמואל.

אמר לך שמואל: מי סברת שוה קתני? דוקא קתני, מה שטענו לא הודה לו, ומה שהודה לו לא טענו.

והך דסיפא: שתי כסף ופרוטה יש לי בידך, אין לך בידי אלא פרוטה - חייב.

אא"ב שוה מש"ה חייב, אלא אי אמרת דוקא - אמאי חייב? מה שטענו לא הודה לו, ומה שהודה לו לא טענו.

מידי הוא טעמא אלא לשמואל, האר"נ משמואל: טענו חטין ושעורין והודה לו באחד מהן - חייב.

- ה"נ מסתברא, מדסיפא: ליטרא זהב יש לי בידך, אין לך בידי אלא ליטרא כסף - פטור.

א"א דוקא קתני מש"ה פטור אלא אי אמרת שוה אמאי פטור לטרא טובא הוי

אי אמרת בשלמא דוקא קתני - משום הכי פטור,

אלא מדסיפא דוקא, רישא נמי דוקא, לימא תיהוי תיובתא דרב.

• אמר לך רב: כולה מתני' שוה, וליטרא זהב שאני.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום