תענית דף טז עמוד ב

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. ואומר לפניהם כד ברכות: מוסיף שש על י''ח שבכל יום

והך: דהשביעית -ארנב"י: שביעית לארוכה, כדתניא: בגואל ישראל מאריך וחותם: מי שענה את אברהם בהר המוריה כו' ברוך גואל ישראל.

ועונין אמן, וחזן הכנסת א"ל: תקעו בני אהרן, תקעו!

ובשניה מי שענה את אבותינו בים סוף ברוך זוכר הנשכחות

א. ועונין אמן,

וחזן הכנסת א"ל: הריעו בני אהרן הריעו!

וכן: בכל הברכות, באחת אומר תקעו ובאחת אומר הריעו.

ובמקדש חותם: ברוך ה' אלהי ישראל מהעולם ועד העולם ברוך גואל ישראל

ועונים: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

וחזן הכנסת אומר: תקעו ומי שענה [בנוסף לש''ץ]

שאין עונין אמן במקדש דויברכו שם כבודך.. על כל ברכה ותהילה

וכך הנהיג ר"ח בצפורי ורחב"ת בסיכני. שלא לענות אמן

חכמים: לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח, ובהר הבית.

ב. ר"י: לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות וכו'.

שאומרים זכרונות ושופרות רק בר"ה, ביובלות, ובשעת מלחמה.

א. מי שענה את אברהם, שמואל, אליהו, כו'.

יש מחליפין צעקה לאליהו, ותפלה לשמואל.

אצל שמואל - כתוב 'תפלה' וכתוב 'צעקה',

אצל אליהו – 'ענני ה' ענני' – גם לשון צעקה.

ומקדים יונה לדוד -שרוצה לחתום: מרחם על הארץ.

סומכוס: ברוך משפיל הרמים.

אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות ולא בימים

שמא תכבד העבודה על אנשי בית אב ויסייעום

אנשי בית אב לא ביום ולא בלילה - שעסוקין תמיד בעבודה.

א. כהן שמכיר משמרת בית אב שלו, אסור לשתות יין כל אותו היום.

ב. מכיר משמרתו ואין מכיר בית אב שלו אסור כל השבוע.

ג. אינו מכיר משמרתו כלל אסור לשתות יין כל השנה.

רבי: מה אעשה שקלקלתו שלא נבנה. תקנתו ולא חיישי שמא יבנה.

אביי: מה שעכשיו הכהנים שותים יין כרבי.

ד. אנשי משמר ומעמד אסורים לספר ולכבס,

מרי"ו: כדי שלא יכנסו למשמרתם מנוולין.

ת''ר: מלך מסתפר בכל יום – מלך ביופיו.

כה"ג כל ער"ש - שמשמרות מתחדשות.

כהן הדיוט אחת לל' יום- 'פרע פרע מנזיר סתם נזירות ל' יום.

ד'יהיה' בגימטריא ל'

ופירוש ד'ופרע לא ישלחו' - פרע יהא, ולא יגדלו עוד יותר מל'.

וכשאין מקדש מותרין לגדל שהוקש ליין שרק בזמן ביאה אסור

ואפי' שרבנן אסרו בזמן הזה דמהרה יבנה

א. דווקא לגבי יין, אבל פרוע ראש אפשר שיסתפר ויכנס מיד

וביין לא יועיל שינה כל שהוא שמפיג- דביותר מרביעית משכרתו,

ב. שתויי יין שמחללים עבודה גזרו, משא''כ פרועי ראש.

וקשיא: דאלו שהן במיתה: שתויי יין ככתוב, ופרועי ראש הוקשו לשתויי יין וממילא גם מחללים עבודה!

ואיסור עבודה לפרוע גמירי, וקרא דיחזקאל אסמכתא.

כתוב במגילת תענית

מר"ח ניסן עד ח' העמידו התמיד ואין מספידין בהן,

ומח' עד סוף הפסח העמידו חג שבועות ואין מספידין בהן

א. ואמרו מר''ח אפי' שהוא יו''ט דר''ח- לאסור יום שלפניו

[ור"ח לא גזרי' שלפניו- דדאורייתא הוא וא"צ חיזוק

ב. עד סוף הפסח אף שהוא יו''ט דפסח, לאסור יום שאחר הפסח

וכרבי יוסי שאסר לפניו ולאחריו

וא"כ יקשה: בר''ח דאסרנו שלפניו אף שהוא אחר כ''ח שהוא גם יו''ט,

שנטלו יהודה בן שמוע וחבריו עצה ממטרוניתא להפגין בלילה, על גזירת שמד, ואכן בטלוה, ועשאוהו יו''ט,

א. אביי: לא נצרכה אלא לחדש מעובר.[ לאסור את ל']

ב. ר"א: משום אחר כ''ח, בתענית אסור, בהספד מותר.

והואיל והוטל בין שני יו"ט – נאסר בהספד כיו"ט עצמו,

ג. ואמרו מח' עד סוף הפסח אפי' שהוא י''ט דתמיד,

שאפי' יתבטל יו''ט דתמיד עדיין יאסר ח' ניסן

[ולפ''ז יתורץ גם ר''ח לאסור שלפניו שאפי' יבטל כ''ח באדר]

כמאן הלכה

רב [ורי"ו]: הלכה כרבי יוסי,

שמואל: הלכה כר"מ ואח''כ אמר: הלכה כרשב''ג כששמע שמקל גם לפניהן

והך דרי''ו: הסביר ר''ח: על ימים האסורין בתענית, ולא בהספד

וקשה דארי''ו: הלכה כסתם משנה,

ותנן: כשמקדימין המגילה קודם זמנה, מותרין בהספד ותענית.

והיינו בי''א אף שהוא קודם לי''ב האסור בתענית יום טורניוס

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת תענית · הדף היומי היום