תענית דף טז עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. יוצאין לרחוב

רחב"א: זעקנו בצנעא ולא נענינו, נתבזה בפרהסיא.

ר"ל: גלותינו תכפר עלינו. נפק''מ שגלו מביהכנ''ס לביהכנ''ס

מוציאין התיבה לרחוב העיר - כלי צנוע זה, נתבזה בעוונינו.

מתכסין בשקים- חשובין אנו כבהמה.

אפר מקלה על התיבה- א. עמו אנכי בצרה, ב. בכל צרתם לו צר.

ר"א: כשנתנו רבנן אפר מקלה על התיבה- הזדעזע כל גופי.

נותנין אפר בראש כל אחד -שחשובין כאפר,

או: שיזכור אפרו של יצחק. נפק''מ בעפר סתם.

יוצאין לבית הקברות - שחשובין כמתים,

או: שיבקשו עלינו מתים רחמים. נפק''מ קברי נכרים.

הר המוריה ממנו הוראה לישראל, או מורא לאומות העולם.

ב. ב. הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כיבושין.

ת"ר: עדיף זקן וחכם, אם לאו חכם, ואם לאו - אדם של צורה.

בנינוה: ויתכסו שקים האדם והבהמה', אסרו הבהמות לחוד והוולדות לחוד

אמרו: רבש"ע! אם אין אתה מרחם עלינו אין אנו מרחמים על אלו,

'ויקראו אל אלהים בחזקה',

אמרו: רבש"ע! עלוב ושאינו עלוב, צדיק ורשע מי נדחה מפני מי?

'וישבו איש מדרכו הרעה 'ומן החמס אשר בכפיהם'-

שמואל: אפי' גזל קורה, מקעקע כל הבירה ומחזירה לבעליה.

ראב"א: המתודה ולא שב דומה לטובל ושרץ בידו,

זרקו מידו, כיון שטבל עלתה לו טבילה, ד'ומודה ועזב ירחם',

ג. עמדו בתפלה מורידין לפני התיבה זקן ורגיל.

ת"ר: אדם הרגיל להתפלל, ועדיף על זקן וחכם.

ר"י: מטופל בילדים ואין לו פרנסה, ויש לו שדה, וביתו ריקם מעבירה, ופרקו נאה שם טוב בילדותו, ושפל ברך, ומרוצה לעם, ויש לו נעימה, וקולו ערב, ובקי ורגיל לקרות בתנ''ך מדרש הלכות ואגדות ובקי בברכות, ונתנו רבנן עינהם ברבי יצחק בר אמי,

'נתנה עלי בקולה' מרב: זה ש"ץ שאינו הגון היורד לפני התיבה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת תענית · הדף היומי היום