תענית דף יג עמוד א

פרק ראשון

א. ר"ח: תשעה באב ואבל - אסור בין בחמין בין בצונן.

תענית צבור בחמין אסור, בצונן מותר.

ומוכח: מדנועלין את המרחצאות. דמותר צונן.

ומוכח: דת"ב בצונן אסור, דחייבי טבילות טובלין בת''ב וביוה''כ.

ומיירי בצונן, דחמין הם שאובים, ודווקא הם ולא אחרים.

ודחינן: דמיירי בחמי טבריה ואין צונן, ולכן לרחב''ה מבטל עליו.

ויקשה: דת''צ בצונן אסור דבמלאכה דווקא ביום, אבל בלילה מותר.

ונעילת הסנדל דווקא בעיר, אבל בדרך מותר.

ורחיצה רק כל גופו, אבל פניו ידיו ורגליו - מותר. וכן מנודה ואבל

ומיירי בצונן, דבחמין אסור לאבל להושיט אצבע.

ודחינן: דמיירי בחמין דווקא, ומנודה ואבל על שאר ההלכות,

ויקשה: אבל בצונן מותר דכשמתו בני ריב''ח רחץ בצונן כל שבעה,

ודחינן: כשתכפוהו אבליו, שהתירו לרחוץ ולהקל שערו ולכבס.

[ר"ח: ורק בתער ולא במספרים, במים - ולא בנתר ולא בחול.]

ב. רבא: אבל מותר לרחוץ בצונן כבשר ויין תענוג מועט

והך: דאין הבוגרת מנוולת עצמה בימי אבל אביה.- הא נערה כן.

והיינו שלא תרחץ בצונן, דבחמין אסור גם לבוגרת

- ודחי': דלא ברחיצה אלא בכיחול ופירכוס.

ואין להוכיח מריב"ח: שרחץ בצונן כל שבעה דשם תכפוהו אבליו,

ג. א"ד רבא: אבל אסור לרחוץ בצונן, ובשר התירו לשכח פחדו.

ואין להוכיח: מדנערה - דאפשר דמיירי בכיחול ופרכוס.

ר"ח זאת אומרת: אבל אסור בתכבוסת כל שבעה.

והלכתא: אבל אסור לרחוץ כל גופו בחמין, ובצונן כל שבעה.

אבל פניו ידיו ורגליו, בחמין - אסור, בצונן - מותר.

אבל לסוך - אפילו כל שהוא אסור. אלא להעביר הזוהמא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת תענית · הדף היומי היום