תענית דף יד עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ב. אלו יתירות על הראשונות שמתריעין

ר"י: שופרות, אבל בעננו אינו התרעה מרב: בעננו. וכ"ש בשופרות

והך: דכל מיני פורענויות המתרגשות, כגון חיכוך, חגב, זבוב, וצירעה, ויתושין, ושילוח נחשים ועקרבים - לא היו מתריעין אלא צועקין. ומשמע דצעקה בפה והתרעה בשופרות.

- תנאי היא: דעל אלו מתריעין בשבת: על עיר שהקיפוה גייס או נהר, ועל ספינה המטורפת בים. ריו"ס: לעזרה, אבל לא לצעקה.

והיינו מתריעין בעננו לצעוק, דשופר אין בשבת.

ר''י הנשיא: גזר י"ג תעניות ולא נענה, ורצה להוסיף.

ואמרו לו מר"א: דאין מטריחין הציבור יותר מידי.

- תנאי היא: אם על שאר צרות מוסיפין על יג

דלרבי: אין גוזרין יותר מי"ג תעניות על הצבור, לפי שאין מטריחין את הצבור יותר מדאי אפי' בצרה שאינה גשמים.

רשב"ג: לא זה הטעם, אלא מפני שיצא זמנה של רביעה.

רבי הורה לבני נינוה: שאפי' בתמוז צריכים מטר שיבקשו בש''ת ואפי דמתני' ר"י אימתי דווקא בא''י, אבל בחו''ל הכל לפי השנים, המקומות, והזמן,

רבי תנא הוא ופליג.

ולמעשה: ר'נ: בברכת השנים ולר"ש: בשומע תפילה - וכן הלכה.

ב. בשני מטין עם חשיכה ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת.

איבעיא: בחמישי מטין כל היום או פותחים,

ת"ש: בחמישי פותחין כל היום מפני כבוד השבת.

היו שני פתחים - פותח אחד, ונועל אחד.

היה אצטבא שפתחו מוסתר מעט - פותח כדרכו אף בשני.

ג. ממעטין בבנין ובנטיעה

בבנין - של שמחה [בית חתנות],

נטיעה - של שמחה [אילן המיסך לטיול המלך או בלידת בן]

ד. ובשאילת שלום.

ת"ר: לחברים אין שאילת שלום ביניהן, ולעמי הארץ משיבין בשפה רפה, והן מתעטפין ויושבין כאבלים וכמנודין, הנזופין למקום, עד שירחמו עליהם מן השמים.

ר"א: אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אא"כ נענה כיהושע בן נון

ר"א: ואינו רשאי לחגור שק, אא"כ נענה כיהורם בן אחאב,

א. משה ואהרן נענו בנפילה, יהושע וכלב נענו בקריעה.

ב. לעת"ל מלכים יקומו לכבוד ישראל, ושרים ישתחוו.

ג. צדיקים יזכו לאורה, וישרים לשמחה.

הדרן עלך פרק ראשון

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת תענית · הדף היומי היום