יבמות דף ג עמוד ב

פרק ראשון

למעט דרב צרת סוטה, ודר"א צרת אילונית,

ולדידהו, אי ס''ל כהדדי - או צרת ממאנת, או צרת מחזיר גרושתו,

ואי לא, אחד - חבירו סוטה או אילונית, והשני - ממאנת או מחזיר גרושתו

ולשיטתם, התנא לא שנה סוטה ואילונית - שאינם ב'צרת צרה'.

ת"ר: נאמר בייבום יבמה יבוא עליה, ולומדים לעריות 'ואשה אל אחותה לא תקח, לצרור.. עליה בחייה' שאפי' נפלה לייבום אסורה,

וגם צרתה 'לצרור', וגם צרת צרתה 'לצרור' ולא 'לצור'.

וגם שאר עריות למֵדים מ'אחות אשה' שהיא ערוה, וחייבין על זדונה כרת ושגגתה חטאת, ואסורה ליבם - אף כולם,

וגם צרותיהן מ'אחות אשה' כנ"ל, וצרתה אסורה - אף כולם,

שמענו אזהרה, עונש - 'כי כל אשר יעשה מכל התועבות.. ונכרתו'.

ודוקא אלו, אבל שש עריות חמורות מאלו הנשואות לאחרים -

צרותיהן מותרות, מ'אחות אשה' שהיא ערוה כנ"ל, ואפשר לינשא לאחים, וצרתה אסורה - יצאו אלו שא"א לינשא לאחים.

מכאן אמרו: ט"ו נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן, מחליצה וייבום

אבל שש עריות חמורות מאלו צרותיהן מותרות,

'שאין צרה אלא מאח' שאז חוזר איסור אשת אח.

ויקשה: לולא 'עליה' ערוה מתייבמת? הא אין עשה ייבום דוחה ל''ת שיש בו כרת

דעשה דוחה ל''ת לא תלבש שעטנז, וסמיך גדילים תעשה לך כלאים בציצית

א. ר"א: 'סמוכים לעד לעולם..'

ב. ומצאנו סמוכים לראב"ע: שאין חוסמין כופין יבמה למוכה שחין-

'לא תחסום שור בדישו' וסמיך 'כי ישבו אחים יחדיו..'

ג. ואמר ריו"ס: שאפי' ר''י שלא דורש סמוכים, במשנה תורה דורש,

בעלמא לא דורש - ד'מכשפה לא תחיה' וסמיך 'כל שוכב עם בהמה..'

לב''ע: 'מכשפה' כ'בהמה' - בסקילה, אבל לר"י: נלמד מ'אוב וידעוני'.

ובמשנה תורה דורש - ד'ונתן האיש השוכב..' וסמיך 'לא יגלה כנף אביו'

לר''י: לאסור אנוסת אביו שנסמך לפרשת אונס,

ולרבנן: לאסור שומרת יבם של אביו, ולעבור בב' לאוין.

וטעם שבמשנה תורה דורש מוכח או שמופנה לסמוכים:

מוכח - שאם לא, יכתבנו בפרשת עריות,

מופנה - שאם לא, יכתוב רק 'לא יקח איש את אשת אביו'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום