בבא בתרא דף ק עמוד א

פרק שישי

רב אשי: כל מן הצד דרך עקלתון היא, קרובה לזה ורחוקה לזה.

ולימא להו: קחו את שלכם ותנו את שלי.

כר"א: רבים שבררו דרך לעצמם מה שבררו בררו. ומיירי בכה"ג שאבדה להן דרך באותה שדה.

והך דר"ה מרב: דאין הלכה כר"א? מאן דמתני הא לא מתני הא.

וטעמא כדר"י: מצר שהחזיקו בו רבים - אסור לקלקלו.

- ור"א רבים קנו בהילוך,

דתניא: הלך בה לארכה ולרחבה לר''א קנה מקום הילוכו,

וחכ"א: אין הילוך מועיל כלום עד שיחזיק.

טעמא דר"א 'קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה'.

ורבנן? שם משום חביבותא דאברהם אמר כן, כדי שיהא נוח לכבוש לפני בניו.

א"ר יוסי בר' חנינא: מודים חכמים לר"א בשביל של כרמים, הואיל ונעשה להילוך נקנה בהילוך.

כשבאו לפני רב יצחק בר אמי, אמר להו: הבו ליה כי היכי דדרי טונא דשבישתא והדר.

ולא אמרן אלא דיש מחיצה בצדדין שלא יפול המשוי

אבל באין מחיצה סגי בשיעור הנחת ועקירת רגל

תנא, אחרים אומרים: כדי שיעבור חמור במשאו.

אר"ה: הלכה כאחרים.

דייני גולה: שני גמדים ומחצה.

ואר"ה: הלכה כדייני גולה. והך דרא"ה: דהלכה כאחרים – אידי ואיד חד שיעורא הוא

דרך הרבים - שש עשרה אמה.

• ת"ר: דרך היחיד - ארבע אמות.

דרך מעיר לעיר - שמונה אמות.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום