בבא בתרא דף צח עמוד א

פרק שישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ריב"ח: דווקא בקנקנים דלוקח, אבל בקנקנים דמוכר א"ל: הא חמרך והא קנקנך.

ומיירי א"ל למקפה [מעט מעט וממילא הוא לשהויי]

ולא רצה להעמיד מתני' בקנקנין דמוכר ודלא אמר למקפה - דמתניתין קשיתיה, מדוע אם ידוע שיינו מחמיץ – הר"ז מקח טעות, שיגיד לו שלא היה צריך להשהותו.

ופליגא דרחב"י: שאמר שיין המזל גורם שנא' 'וְאַף כִּי הַיַּיִן בֹּגֵד גֶּבֶר יָהִיר וגו'.

רב מרי: המתגאה אף על אנשי ביתו לא מתקבל 'גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה', - בנוה שלו.

ריא"ר: כל המתגאה בטלית של ת"ח ואינו ת"ח - אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה, כתיב 'וְלֹא יִנְוֶה', וכתיב התם 'אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ'.

רבא: המוכר חבית יין לחנווני ע"ד למכור מעט מעט [והכסף ילך להמוכר] והחמיץ חצי או שליש מקבל המוכר ע"ע ההפסד, ודווקא בשלא שינה החנווני בברז החבית, ודוקא בשלא הגיע יום השוק שנתעצל במכירתו

רבא: אותו שקיבל יין ע"ד להביא לנמל דוול שפט, ועד שהגיע הוזל, דינא הוא שמקבל.

איבעיא להו: החמיץ מהו א"ל ר"ה לר"א: כשהיינו אצל ר"כ אמר: דהחמיץ לא ודלא כריב"ח [דמתני 'בקנקנים דלוקח] וא"ד: אפילו החמיץ מקבל וכריב"ח.

ישן - משל אשתקד כו'. תאנא ומיישן והולך עד החג

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום