בבא בתרא דף צה עמוד א

פרק שישי

- שם הן חסר הן יתיר א"ל, ורק יתר מרביע חשיב, דכיון דראוי להצטרף בתשעת קבין, הו"ל קרקע חשובה בפנ"ע וחזרה

ח. ת"ש: האונאה, פחות משתות - נקנה מקח, יותר משתות - בטל מקח, שתות - קנה ומחזיר אונאה: ולמה? שיחזיר עד פחות משתות.

- ש"מ: כל כל שרוצה להחזיר - מחזיר הכל.

- שם מעיקרא שוה בשוה א"ל, מיהו פחות משתות לא ידיעה במנה ומוחל,

שתות - ידיעה ולא מוחל, יתר משתות - מקח טעות הוא ובטל מקח.

ט. ת"ש: המקבל שדה מחברו ליטע - הרי זה מקבל עליו עשר בוריות למאה, יותר מכאן - מגלגלין עליו את הכל.

- רהבדר''י: כל יתר מכאן כבא ליטע מתחלה דמי.

ה"ד? אי אמר מרתף של יין סתם - קשיא,

אי אמר מרתף זה של יין - קשיא, אי אמר מרתף זה - קשיא.

דתניא: מרתף של יין אני מוכר לך - נותן לו יין שכולו יפה,

מרתף זה של יין אני מוכר לך - נותן לו יין הנמכר בחנות,

מרתף זה אני מוכר לך - אפילו כולו חומץ הגיעו.

- לעולם דא"ל מרתף של יין סתם, ותני ברישא דברייתא: ומקבל עליו עשר קוססות למאה.

ובסתם מקבל ושאני חבית שנותן לו יין שכולו יפה שכולה אותו יין הוא

• והא תני ר"ז דבי ר' אושעיא: מרתף של יין אני מוכר לך - נותן לו יין שכולו יפה

מרתף זה של יין אני מוכר לך - נותן לו יין שכולו יפה, ומקבל עליו עשר קוססו' למאה, וזהו אוצר ששנו חכמים במשנתינו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום