בבא בתרא דף צד עמוד ב

פרק שישי

-שם: הטעם דר' יוסי, משום שנראה כמקיים כלאים.

ג. ת"ש: שנים שהפקידו אצל אחד, זה מנה וזה מאתים, זה אומר מאתים שלי וזה אומר מאתים שלי - נותן לזה מנה ולזה מנה, והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו.

-שם ודאי מנה למר ומנה למר, כאן מי אמר שלא עירב את כולו

ד. ת"ש מסיפא, א"ר יוסי: א"כ מה הפסיד הרמאי? אלא הכל יהא מונח עד שיבא אליהו.

- הכי השתא, שם ודאי יש רמאי, הכא מי יימר דעירב.

ה. ת"ש: שטר שיש בו רבית קונסין אותו, ולר''מ: לא גובה את הקרן ולא את הרבית

שם משעת כתיבה הוא דעבד ליה שומא, הכא מי יימר דעירב.

ו. ת"ש מסיפא, וחכ"א: גובה את הקרן ולא את הרבית.

שם ודאי קרנא דהתר הוא, הכא מי יימר דכוליה לא ערובי עריב.

ז. ת"ש דתני רבר"נ: לא את המותר בלבד הוא מחזיר, אלא את כל הרבעין כולן. משמע שאם רוצה להחזיר מחזיר הכל

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום