בבא בתרא דף קעב עמוד א

פרק עשירי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רבינא לר''א: וכעת כשאין נוהגין כתקנה זו מי שלא עושה כן -מפסיד עצמו.

רב"ש לסופרים כשאתם כותבים שטר הקנאה אי ידעתם יום הקנין כתבו ואי לא- כתבו יום כתיבתם שלא יראה כשקר.

רב לסופר: כשאתם בשילי כתבו בשילי, ואף דמסרו להם בהיני, וכן להיפך

רבא: האוחז בשטר בן מאה זוז ומבקש לעשותם ב' שטרות של נ', אין עושין כן- שרבנן תיקנו דבר שנח למלוה כשיכוף לפורעו, ונח ללוה שיפגם שטרו .

רבא: האוחז שני שטרות של חמישים ומבקש להשוותם לאחד של מאה לא משנים לו – שרבנן תיקנו דבר הנח למלווה שלא יפגום שטרו, ונח ללוה - כדי שלא יכוף לפורעו.

רב אשי: האוחז בשטר מאה זוז ואמר עשו לי כשטר בן נ' לא עושים לו

-דאמרינן: שזה פרעו, וא"ל: תן לי שטרי, וא"ל: אבד לי ויכתוב שובר, ויוציא את זה, וא"ל שזה אחר הוא

שני אחין, אחד עני ואחד עשיר, והניח להן אביהן מרחץ ובית הבד, עשאן לשכר - השכר לאמצע, עשאן לעצמו - הרי העשיר אומר לעני: קח לך עבדים וירחצו במרחץ, קח לך זיתים ועשה בבית הבד.

שנים שהיו בעיר אחת, שם אחד יוסף בן שמעון ושם אחר יוסף בן שמעון - אין יכולין להוציא שטר חוב זע''ז, ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב.

נמצא לאחד בין שטרותיו שטרו של יוסף בן שמעון פרוע - שטרות שניהן פרועין.

כיצד יעשו? ישלשו, ואם היו משולשין יכתבו סימן, ואם היו מסומנין - יכתבו כהן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום