בבא קמא דף סד עמוד א

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

וא"א: שור שה וגניבה והכל בכלל - דהו"א דווקא דבר הקדוש בבכורה

וא"א: הביא חמור - דחמור אמור, ובהכרח גניבה היינו כל דבר

וא"א: דשור וחמור שה וגניבה, והכל בכלל! דאילו כך אף כל בעל"ח,

והך: גניבה - לרבות כל דבר.

אמר מר: יאמר שור וגניבה. והיינו דתנא אחיים סמיך וכלל ופרט וכלל הל"ל

וכר"יש: דאפי' בכה"ג דריש כלל ופרט,

וה"ק: למה אם המצא תמצא יאמר שור וגניבה וחיים, והכל בכלל

- ודחי': דהו"א כפרט דבר הקרב לגבי מזבח, - גניבה לרבות כל דבר

- וא"א: דגניבה ושור ושה וחיים והכל בכלל דהו''א אף כל הקדוש בבכורה

וא''א: להביא חמור דהרי חמור אמור ובהכרח גניבה היינו לרבות כל דבר

- וא"א: דגניבה ושור ושה וחמור וחיים, והכל בכלל! דהו"א אף כל בע"ח,

וא"א: שאר ב"ח - דכשאומר 'חיים' הרי חיים

ויקשה: ד'אם המצא תמצא' ל"ל

ודחי': דיש פירכא דכל דבר מכללא בתרא יליף וכללא גופא 'חיים' כתיב בה, ומכלל ופרט לא מהני, ולהכי צריך ל'אם המצא',

ולא חסרון דשני כללות דסמיכי אהדדי נינהו!

- כרבינא: דכל מקום שאתה מוצא שני כללות הסמוכים זה לזה, הטל פרט ביניהם ודונם בכלל ופרט, שדי שור בין המצא לתמצא.

לאתויי: דבר שאין בע''ח, ומה הפרט מפורש אף כל המטלטל וגופו ממון.

ותו: שדי חמור בין המצא לתמצא דריבה ומיעט וריבה הוא,

כדתר"י: 'במים במים' ב' פעמים, אין זה כלל ופרט, אלא ריבה ומיעט וריבה - ריבה הכל. ורבי כל מילי

וכל הני פרטי למעט א. קרקע, ב. עבדים, ג. שטרות,

גניבה וחיים כרב: דאחייה שלם לקרן כעין שגנב.

ולמ''ד: חד בגנב וחד בטוען טענת גנב, וגנב עצמו מ'אם ימצא הגנב',

האי: אם המצא תמצא כרב''א: דטעם דרב: דמודה בקנס ואח''כ באו עדים פטור? ד'אם המצא בעדים תמצא בדיינים', פרט למרשיע עצמו.

ולמ"ד: תרוייהו בטוען טענת גנב, 'אם המצא תמצא' - לגנב עצמו,

אשר ירשיעון אלהים, ולא המרשיע את עצמו.

• ולמ"ד: חד בגנב וחד בט"ט גנב, מהמצא תמצא למרשיע את עצמו,

'אשר ירשיעון' -למודה בקנס שפטור.

• ומ"ד: תרוייהו בט''ט גנב, סבר: מודה בקנס ואח"כ באו עדים חייב.

• ולמ"ד: חד בגנב וחד בטט''ג, 'אם המצא תמצא' - לכדרבא בר אהילאי,

כל הני פרטי לכדתר"י: פרשה שנאמרה ונשנית, -לדבר שנתחדש בה.

ואין לומר: שבא הכתוב לומר שגנב עצמו חייב רק בשבועה

דתניא, רבי יעקב: 'שנים ישלם' - שלא בשבועה. [ולאו בשבועה דלא כך היה]

'לא כך היה'- כאביי: לא לכתוב רחמנא שנים ישלם בגנב, וליתי בק"ו מטוען טענת גנב: דבהיתר בא לידו, ומשלם תרי, ק"ו גנב עצמו דבאיסור בא לידו לכך שנים ישלם דגנב עצמו אף שלא בשבועה.

והאי: אם המצא תמצא'- לגגו חצרו וקרקיפו,

- א"כ: לימא או המצא המצא או תמצא תמצא, מדשני קרא, ש"מ תרתי.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום