בבא קמא דף סה עמוד א

פרק שביעי

וטעם רב: ד'גניבה וחיים', - אחייה [שלם] לקרן כעין שגנב.

ר"ש: כשנמנם ושכב רב אמר לדין הזה

דתניא: כחושה, והשמינה - משלם כפל ודו"ה כעין שגנב!

- ודחי': דמשום דא"ל: אני אפטם ואתה תיקח?

והך: דשמינה, והכחישה משלם כפל וד' וה' כעין שגנב!

- שם: דאמרינן לו: מה לי קטלה כולה מה לי קטלה פלגא,

והך דרב: שבתחילה שווי ד' ולבסוף זוז,

קרן משלם כעין שגנב, וכפל וד"ה כשעת העמדה בדין.

אבל כששוה זוז ואח"כ ד', משלם ד', [וכן בחבית בשבר בידים]

ובחבית בנשבר ממילא משלם זוז - כשעת השבירה.

תני ר"ח כרב: בעה"ב שטען טענת גנב בפקדון, ונשבע והודה, ובאו עדים,

אם עד שלא באו עדים הודה - משלם קרן וחומש ואשם,

ואם משבאו עדים הודה

לרבי יעקב: משלם כפל ואשם, וחומשו עולה בכפילו,

וחכ"א: בראשו וחמישיתו רק ממון המשתלם בראש, מוסיף חומש,

רשב"י: אין חומש ואשם משתלם במקום שיש כפל.

ולרבי יעקב: לא שוה בתחילה ד' ולבסוף ד'. דאז אכתי כפילו ד' וחומשו זוז

א. אלא: שבתחילה שוה ד' ולבסוף זוז, דכפל זוז וחומש זוז,

והיינו קרן כעין שגנב, דו"ה כשעת העמדה בדין!

ב. רבא: בתחילה ובסוף שוה ד' ומדובר שנשבע וחזר ונשבע ד' פעמים

והתורה אמרה: 'וחמישיתיו' ריבתה בו חמישיות הרבה וא"כ כפל ד' וחמישיתיו ד'.

וחכ"א: 'בראשו וחמישיתו' רק ממון המשתלם בראש מוסיף חומש,

אבל אשם מביא אף ד'בראשו וחמישיתו ואת אשמו'- פסקו קרא

ורשב"י: 'ואת' ערבו קרא. ורבנן: לא לכתוב רחמנא לא וי"ו ולא את.

ורשב"י: את מפסיק בין ממון גבוה, לממון הדיוט, הלכך וי'ו ערבו קרא.

הקשה ר"ח: גנב טלה ונעשה איל, עגל ונעשה שור משלם כפל ודו"ה כעין שגנב.

ואי קנאו בשינוי למה משלם? שלו הוא טובח, שלו הוא מוכר!

- א"ל ר''א: ואי שינוי לא קני, אמאי משלם כעין שגנב? לשלם כעכשיו!

א"ל ר''ח: לא משלם, משום דא"ל: לא שור גנבתי ממך אלא איל

- א"ל ר''א: רחמנא ניצלן מדעה זו!

א"ל ר''ח: אדרבה, רחמנא ניצלן מדעתא דידך!

מתקיף ר"ז: ויקנהו בשינוי השם!

- תריץ רבא: שור בן יומו קרוי שור [שור או כשב או עז כי יולד]

איל בן יומו קרוי איל ואילי צאנך לא אכלתי- וכי כבשים אכל? בן יומו אכל!

- ואהך דהקשה: דשלו הוא טובח ר"ש: כב"ש היא, דשינוי במקומו עומד ולא קני.

דתניא: נתן לה באתננה חיטין ועשאן סולת, זיתים ועשאן שמן, ענבים ועשאן יין, תני חדא: אסור, ותני חדא: מותר.

ותני גוריון: ב''ש: אוסרין, 'גם' - לרבות שינוייהם. 'הם' ולא ולדותיהם

ב''ה: מתירין 'הם' - ולא שינוייהם. ולא וולדותיהם, 'גם' לב"ה קשיא.

וחלקו: אם שינוי קונה, אבל לכו"ע: כדמעיקרא משלם, דתני להדיא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום