בבא קמא דף סח עמוד א

פרק שביעי

ב. ת"ש: וטבחו או מכרו - מכירה כטביחה שאינה חוזרת, לאחר יאוש [דאי לפני אמאי לא חוזרת] ולמה משלם דו'ה הא שלו הוא טובח ומוכר

- ודחי' כדר'נ: פרט לשהקנה לל' יום, וה''נ כאן.

ג.מיתיבי: גנב ובא אחר וגנבו הראשון משלם כפל, והשני רק קרן בלבד.

גנב ומכר ובא אחר וגנבו ראשון משלם ד וה' והשני משלם כפל.

גנב וטבח ובא אחר וגנבו - הראשון משלם תשלומי ד' וה', והשני משלם רק קרן.

תני מציעתא: גנב ומכר ובא אחר וגנבו ראשון משלם ד וה' והשני משלם כפל.

אי לפני יאוש, שני למה משלם כפל? שינוי רשות בלא יאוש לכו"ע לא קונה,

בהכרח: אחר יאוש, ואי יאוש קונה, אמאי משלם ד' וה'? שלו הוא מוכר

ועוד רישא: דגנב ובא אחר וגנבו ראשון משלם כפל, והשני רק קרן. ואי יאוש קונה, שני למה משלם רק קרן- ש"מ יאוש לא קני וקשה לרב

א. דחה רבא: ותסברא הא מתרצתא היא?

הא סיפא דגנב וטבח ובא אחר וגנבו ראשון משלם ד' וה', ושני רק קרן, ומי איכא למ"ד שינוי מעשה לא קני? ולמה לא ישלם כפל

- אלא: כולה לפני יאוש, ואיפוך סיפא למציעתא ומציעתא לסיפא,

וכך צריך לשנות: גנב ומכר ובא אחר וגנבו - ראשון משלם דו"ה,

והשני משלם רק קרן, - דשינוי רשות בלא יאוש לא קני.

גנב וטבח ובא אחר וגנבו הראשון משלם דו'ה,

והשני משלם כפל,- דקנה בשינוי מעשה.

ב. ר"פ: לעולם סיפא ב"ש היא, דשינוי במקומו עומד.

וקשה דא''כ: קשיא רישא ומציעתא לרב!

ג. ר"ז: לעולם כולה לפני יאוש, ונתייאשו הבעלים בלוקח ולא בגנב, וביאוש לבד, גם קני גבי גנב, אלא שלא מצוי שמשלם גנב ראשון וגנב שני אלא בהכי.

לר"נ: חייב, 'ומכרו' והא מכר, ל''ש: לפני יאוש ל''ש: לאחר יאוש.

לר"ש: פטור, חיובו לאחר יאוש שרק אז אהנו מעשיו דומיא דטביחה,

והא דר''ע טעם שטבח ומכר משלם דוה' מפני שנשתרש בחטא וזה רק אחר יאוש

-דחאוהו מרבא: מפני ששנה בחטא.

• ת"ש: 'וטבחו ומכרו' מכירה כטביחה שאינה חוזרת.

ובהכרח אחר יאוש דאי לפני אמאי אינה חוזרת וש"מ: חיובו אחר יאוש הוא

תרגמה רב נחמן: פרט לשהקנה לו לשלשים יום.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום